בלי לחזור לטלפון כפתורים: כך תפסיקו להיות עבדים של הסמארטפון

יש שתי תשובות שכולם נותנים כשמדברים על הסחות דעת מהסמארטפון: למחוק הכל ולעבור לטלפון כפתורים, או פשוט "להשתמש בכוח הרצון". שתיהן לא עובדות לרוב האנשים. הראשונה דורשת ויתור על כלי שבאמת נדרש בחיים המודרניים, והשנייה מסתמכת על משאב שהפלטפורמות הדיגיטליות מתוכננות לשחוק בכוונה.

מה שמעניין הוא מה עשו האנשים שכן הצליחו לשמור על הסמארטפון שלהם תוך כדי שהם מפחיתים בצורה משמעותית את הסחות הדעת. לא ויתרו על הטכנולוגיה, אבל גם לא הסתמכו על כוח הרצון בלבד. הם פשוט שינו את סביבת הטלפון עצמה.

איך לשמור על הסמארטפון ולהפסיק להיות עבד שלו

הצעד הראשון שמדווחים עליו יותר מכל הוא כיבוי כמעט כל ההתראות. לא להנמיך קול, לא להפעיל "אל תפריע" לשעה אחת. לכבות לגמרי. שיחות נכנסות עוברות, הכל השאר ממתין. מי שעושה את זה מדווח שהשינוי מורגש תוך ימים ספורים. הטלפון מפסיק לצרוח כל מספר דקות ואתם מפסיקים לקפוץ אליו באוטומט.

הבעיה הכי גדולה, לפי כל מי שמדבר על זה, היא לא הסמארטפון עצמו אלא אפליקציות הסושיאל מדיה. אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר, פייסבוק, ואפילו יוטיוב. האפליקציות האלו בנויות כדי לגרום לכם להישאר בתוכן כמה שיותר זמן. הן מצליחות. מי שמחק אותן מהטלפון ועבר לגרסת הדפדפן בלבד מדווח על ירידה דרמטית בזמן המסך, כי הגרסאות האלה פשוט פחות נוחות ופחות מסוכנות.

טריק נוסף שעובד הוא מסך ראשי ריק. לא רק לארגן אייקונים, אלא להסיר אותם לחלוטין מהמסך הראשי ולהשאיר אולי אפליקציה אחת או שתיים. כשאתם רוצים לפתוח משהו, אתם צריכים לחפש אותו בכוונה. הפעולה הפשוטה הזו מכריחה אתכם לשאול "למה אני פותח את זה עכשיו" במקום לגלוש לתוכו מבלי לשים לב. זה לא הצקה, זה רק עצירה של שנייה שמספיקה כדי לשבור את האוטומט.

מה שנכשל בדרך כלל הוא הגבלות זמן מסך. אפשרות מובנית בטלפון שקל מדי לעקוף אותה בלחיצה אחת. "עוד 15 דקות" הופך תמיד ל"אוקיי, עוד 15 דקות", ואחרי כן עוד. אפליקציות חסימה שאפשר לכבות ברגע רצון חלש לא מספיק חזקות כדי לעמוד מול משיכה של אינסטגרם בשעה שתיים בלילה.

מה שכן עובד לאורך זמן הוא הגדרת "מצב גרסת ים", שם שאנשים נותנים לסביבה שבה הטלפון הוא כלי ולא בידור. המסך בשחור-לבן בלבד, ובמיוחד בערב. מסך צבעוני מגרה הרבה יותר. מסך אפור פשוט מחסיר משהו מהמשיכה. זה נשמע טיפשי, אבל אנשים שניסו מדווחים שזה עובד.

עוד דבר שיוצא מהניסיון של אנשים שהצליחו: הטלפון לא נמצא בחדר השינה. לא "מופנה כלפי מטה", לא "על השקט", אלא לא בחדר. הם קונים שעון מעורר רגיל. זה אחד השינויים שמדווחים עליו כבעלי ההשפעה הכי גדולה, כי הבוקר מתחיל בלי צלילה מיידית לתוכן.

ההפתעה שאנשים מדווחים עליה אחרי שבועות כאלה היא לא רק שהם פחות מוסחים, אלא שהם פחות בעניינים עם הטלפון בכלל. הם פותחים אותו פחות פעמים, מחזיקים אותו פחות זמן בכל פתיחה, ומרגישים פחות צורך לבדוק אותו. לא כי השתמשו בכוח הרצון, אלא כי הסירו את הדברים שמשכו אותם פנימה מלכתחילה.

אף אחד מהדברים האלה לא פתרון מושלם, וצריך לבנות את השילוב שעובד עבורכם. אבל ברור שהדרך היחידה שעובדת לאורך זמן היא לשנות את הסביבה הפיזית והדיגיטלית של הטלפון, לא לנסות להילחם ברצון הטבעי לגלוש בתוכו.