נקודה
מדורים
שימושי PLUS

"רק דקה בטיקטוק": כך הרשתות החברתיות הרסו לנו את הריכוז

נכנסים להציץ בנייד ומוצאים את עצמכם גוללים שעות? טווח הריכוז שלנו צנח בעשור האחרון בגלל אפליקציות שמתמרנות את המוח

נועה רוזן
נועה רוזן
כ"ז תמוז התשפ"ו
"רק דקה בטיקטוק": כך הרשתות החברתיות הרסו לנו את הריכוז
הסושיאל מדיה הרסה לי את הריכוז והמוטיבציה - ואני לא לבד צילום: אילוסטרציה

זה מתחיל בתמימות מוחלטת. "דקה אחת בטיקטוק, פשוט לראות מה קורה". ואז מישהו מסתכל למעלה ומגלה שעברו שעתיים, הקפה התקרר, והמשימה שתכנן לסיים עדיין פתוחה בטאב אחר. אנשים רבים מתחילים לשים לב שהריכוז שהיה להם פעם פשוט... נעלם. וזה לא רק תחושה.

הרשתות החברתיות תוכננו בצורה מאוד מדויקת כדי לגרום לנו להישאר. הפיד האינסופי, ההתראות, ה"לייקים" - כל אלה מפעילים את מנגנון הדופמין במוח בצורה שמתמרנת את מערכת הגמול הטבעית שלנו. המוח מתחיל לצפות לגירויים קצרים ומהירים, ומאבד סבלנות לכל דבר שדורש מאמץ ממושך. זה לא חולשה אישית - זה מה שקורה כשמנגנון עתיק מתמודד עם מוצר שעוצב על ידי מאות מהנדסים שמטרתם היחידה היא לשמור אותנו גוללים.

הסושיאל מדיה הרסה לי את הריכוז והמוטיבציה - ואני לא לבד

התסמינים מוכרים למי שחי את זה: קושי לסיים משימות, תחושת עצלות מפני דברים שנראים "ארוכים מדי", קושי לקרוא טקסט ארוך בלי לבדוק את הטלפון באמצע, ירידה כללית במשמעת. יש גם מוטיבציה שנשחקת - כי הגלילה מייצרת תחושת עשייה מדומה, ואז כשצריך להתמודד עם משימה אמיתית, האנרגיה כבר לא שם. הפרדוקס הוא שככל שמבזבזים יותר זמן על הטלפון, כך מרגישים יותר מרוקנים ופחות מסוגלים.

מה שמעניין הוא שאנשים רבים מגיעים לרגע ההכרה הזה - הרגע שבו הם מבינים שהם לא מחליטים לפתוח את האפליקציה, אלא פשוט מוצאים את עצמם שם. זה ההבדל בין הרגל לבין משהו שכבר עובד על טייס אוטומטי. כשהפעולה כבר לא מודעת, היא גם הרבה יותר קשה לשינוי.

המספרים מדאיגים. מחקרים שונים מצאו שמשך הריכוז הממוצע ירד משמעותית בעשור האחרון, ואנשים בגילאי העשרים ושלושים - שגדלו עם הסמארטפון - מדווחים על קשיי ריכוז בשיעורים גבוהים מאי פעם. זה לא עניין של דור "עצלן" - זה עניין של מוח שהותנה מחדש.

הפתרונות לא מסובכים, אבל הם דורשים את מה שהרשתות החברתיות בדיוק גנבו - משמעת. להוריד התראות, לקבוע שעות "ללא טלפון", לנסות לעשות פעולות שדורשות ריכוז ממושך כמו קריאה או כתיבה ביד, ולהתנגד לדחף לבדוק את הטלפון בכל רגע של שעמום. השעמום, מסתבר, הוא לא האויב - הוא בדיוק המצב שמאפשר למוח לנוח ולהתארגן מחדש.

הצעד הראשון הוא כנראה הכי קשה: להכיר בכך שמה שנראה כמו "בחירה חופשית" לפתוח את האינסטגרם הוא לרוב כלל לא בחירה. ומי שכבר הגיע לנקודת ההכרה הזו - שמבין שמשהו בדרך שהוא מתפקד השתנה - כבר עשה את הצעד הכי משמעותי.

רשתות חברתיות ריכוז מוטיבציה מסך גלילה בריאות נפשית הסחת דעת

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה