בכיר איראני לועג למותו של הסנאטור גרהאם: "ילך לגיהינום"

הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שנחשב לאחד מידידיה הגדולים של ישראל בוושינגטון ואחד מבני בריתו הקרובים ביותר של הנשיא דונלד טראמפ, הלך לעולמו בשבת, ה-11 ביולי 2026, בגיל 71. לפי הדיווחים, גרהאם לקה בדום לב בביתו שבגבעת הקפיטול בשעה 20:30, ופרמדיקים שהגיעו לזירה ביצעו פעולות החייאה. הוא פונה לבית החולים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שם נקבע מותו. לשכתו הגדירה את הסיבה כ"מחלה קצרה ופתאומית" ומשפחתו ביקשה פרטיות ותפילות.

בעוד ישראל ואמריקה טרם התאוששו מהידיעה, איש אחד בחר לנצל אותה אחרת לגמרי. פרופסור מחמד מרנדי, חבר משלחת המו"מ הגרעיני האיראנית, פרסם לעג פומבי חסר רסן: "חבל מאוד. רציתי שהוא יראה את המחירים של שוק הנפט ביום שני לפני שהוא הולך לגיהינום." הדברים התפרסמו ועוררו גינוי נרחב.

גרהאם, שכיהן כסנאטור מדרום קרוליינה מאז 2003, היה ידוע ביותר בשל עמדותיו הניציות בנושאי מדיניות חוץ. הוא תמך בעקביות בתקיפות האמריקאיות נגד מתקני הגרעין האיראניים ודחף בחריפות להחמרת הסנקציות על טהרן. בשבת שלפני מותו, ביום שישי, הספיק להכריז על הסכם עם ממשל טראמפ להעברת חבילת סנקציות חדשה נגד רוסיה. עוזר בכיר מלשכתו מסר כי לגרהאם לא היה שום סימן מקדים למצבו הרפואי, וכי היה אמור להתראיין בבוקר ראשון בתוכנית האקטואליה "Meet the Press".

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הספד אישי ומרגש: "שרה ואני אבלים יחד עם העם האמריקאי על אובדנו של חברנו היקר. בפגישתנו האחרונה אמרתי: לינדזי הוא ידיד גדול של ישראל וחבר יקר שלי. אין לנו חבר טוב יותר מלינדזי." נתניהו הוסיף: "לינדזי הבין שביטחונן של ישראל ואמריקה שזורים זה בזה. ישראל איבדה את אחד מידידיה הגדולים ביותר. אמריקה איבדה פטריוט גדול. אני איבדתי חבר אהוב."

צילום: AI

גל ההספדים מירושלים היה חריג בעוצמתו. נשיא המדינה יצחק הרצוג תיאר אותו כ"מגדלור של בהירות מוסרית ומנהיג אמיתי של השותפות בין ארצות הברית לישראל." שר החוץ גדעון סער כתב: "תמיד קראתי לו הסנאטור הטוב ביותר. הוא ניחן בראייה בהירה של המציאות ומחויבות אמת לערכים. ישראל לא תשכח אותך, חבר." יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שם דגש על הפן האישי: "לינדזי גרהאם היה קודם כול ובעיקר חבר. נתגעגע מאוד לחום, להומור ולאנרגיה שלו."

הקונסול הישראלי לשעבר בלוס אנג'לס, יקי דיין, שהכיר את גרהאם אישית, תיאר את גודל האובדן: "יצא לי לפגוש את לינדזי גרהאם כמה וכמה פעמים. הוא היה אחד מאוהבי ישראל הגדולים שלא רק דיבר על האהבה שלו לישראל, אלא עשה המון בקונגרס. הוא היה קשוב לטראמפ, ואין ספק שהוא היה אחד הצינורות היותר משמעותיים להשפעה חיובית של ישראל. היום איבדנו ידיד ענק."

את עומק הקשר האישי בין גרהאם לישראל ניתן להבין מהביוגרפיה שלו. הוא נולד בדרום קרוליינה ב-1955, איבד את שני הוריו בגיל צעיר ונאלץ לגדל לבדו את אחותו הקטנת בת ה-13. מעולם לא נשא אישה, ומשפחתו, לדבריו, הייתה אחותו, מדינתו ואמריקה. תמיכתו בישראל לא נבעה מחישובים פוליטיים אלא מאמונה דתית נוצרית-דרומית כנה: "אלוהים מברך את מי שמברך את ישראל, וזו מדיניות החוץ שלי." בהתאם לכך, ביקר בישראל שוב ושוב בזמן מלחמה, כשהנמל תעופה בן גוריון היה כמעט ריק, ונסע ללבנון כדי לדרוש בפומבי את פירוז חיזבאללה.

גרהאם היה בעיצומו של מסע בחירות לקדנציה חמישית בסנאט כשמת. בשבועות האחרונים לחייו הוא היה פעיל ככל אדם בריא לחלוטין, ורק ביום שישי שלפני מותו השלים הסכם סנקציות חדש. בוושינגטון מדברים על כך שהוא כמעט לא הותיר ממשיכים אמיתיים, בעיקר בנוגע לתמיכה הביטחונית בישראל.

בינתיים, הלעג של מרנדי ממשיך לדהד ברשת, וצפוי לעורר תגובות נזעמות נוספות בשעות הקרובות. טקס ההלוויה של גרהאם צפוי להתקיים בארצות הברית בימים הקרובים, ומשפחתו ביקשה שיקוים בצניעות ובפרטיות.