הרמטכ"ל מתנגד לחוק הקפאת המעצרים

הרמטכ"ל אייל זמיר שלח אתמול (שני) מכתב חריג לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. במכתב הביע זמיר התנגדות מפורשת להצעת החוק להקפאת הליכי האכיפה נגד תלמידי ישיבות - חוק שוועדת החוץ והביטחון כבר אישרה, וצפוי היה להגיע הבוקר (שלישי) להצבעה סופית במליאה. הרמטכ"ל לא עצר את הגלגל.

הקואליציה המשיכה ועשתה את שלה. בין לילה ראשון לשלישי עברו בכנסת שורה של חוקים שהיו על סדר היום מזה חודשים: חוק יסוד לימוד תורה, חוק הקפאת מעצר תלמידי הישיבות, חוק התקשורת, והארכת שירות החובה. המהלך אינו מקרי. מושב הקיץ ייסגר בחצות יום חמישי, ואז תיפתח רשמית תקופת הבחירות לקראת ה-27 באוקטובר. כל מה שלא יעבור עד אז - מת.

הדיל שעומד מאחורי הבליץ פשוט להבנה: החרדים מקבלים את חבילת החוקים שלהם, ובתמורה נתניהו גובה מהם הצהרת נאמנות שלא תשתמע לשתי פנים לקראת מערכת הבחירות. לפי ההסכמות שהתגבשו, נתניהו רוצה לסיים את הדיווחים על מגעים בין מפלגות חרדיות לגורמי אופוזיציה, ולהבטיח שהמסר הציבורי שלהן יתמקד בתמיכה בו.

הגדול בחוקים שעבר כבר - חוק יסוד: לימוד תורה - אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 63 מול 52. נתניהו נעדר מההצבעה וזכה לכינוי "פחדן" מצד ח"כ גדי איזנקוט. בדגל התורה מסבירים בגלוי שהתעקשו להביא את חוק היסוד לפני חוק המעצרים, כדי שישמש תקדים שיגן עליו אם בג"ץ ינסה להתערב. מיד לאחר האישור, ארגוני שמאל כבר פנו לבג"ץ וביקשו להקפיא את כניסתו לתוקף.

לאחר מכן הגיע חוק הקפאת המעצרים - ההישג המרכזי שהחרדים דרשו. לפי הצעת החוק, יוקפאו מעצרים של תלמידי ישיבות עד 30 בנובמבר - לאחר הבחירות לכנסת. רק מי שלומד לפחות 45 שעות שבועיות ייכלל בהסדר. שר הביטחון ישראל כץ מוסמך לבנות רשימת מוסדות, ויוסמכו בודקים שיוודאו שהנרשמים אכן לומדים. הייעוץ המשפטי של הוועדה התריע שהחוק "מעניק פטור מגזרי מחובות שירות ביטחון מבלי להציב משקולת מאזנת".

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון ביסמוט עלה לדוכן המליאה והציג את החוק. "יהודים חרדים מקבלים מכות ברחובות. מבזים חרדים רק כי הם חרדים", אמר. "המראה של מעצר לומדי התורה - בלתי נסבל". מנגד, ח"כ מירב בן ארי תקפה בחריפות: "רח"ט חתמ"כ שי טייב ישב אצלך בוועדה ואמר שהמעצר הוא כלי אפקטיבי. אם המעצר עובד על חילונים ועל הציונות הדתית, הוא עובד מצוין גם על חרדים". ביסמוט השיב: "תני לי מקרה אחד שחרדי שנעצר התגייס".

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד לא הסתפקה בביקורת על ביסמוט - היא קראה לפטר את הרמטכ"ל. "הרמטכ"ל אייל זמיר, דע את מקומך", כתבה, "מכתבך החרפתי מחייב את פיטוריך. אני הייתי מפטרת אותך ללא היסוס".

בין לבין התפוצץ גם קרב פנימי בקואליציה עצמה. יו"ר דגל התורה משה גפני תקף את שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "האיש הזה לא יודע שובע. ראש הממשלה נתן לו כל מה שהוא רצה בשנה האחרונה כדי שיעבור את אחוז החסימה". הסיכסוך נסב סביב חוק המטרופולין שסמוטריץ' מקדם - החרדים מסרבים לתמוך בו בטענה שיוביל לחילולי שבת. בתגמול, סמוטריץ' איים לעכב החלטת ממשלה בנושא הגננות.

גם חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי אושר בוועדה המיוחדת לקריאה שנייה ושלישית, לאחר הצבעה על יותר מ-400 הסתייגויות. אבל הוא יצא מוחלש ממה שנכנס: סעיף היישומון החינמי - שהוצג בתחילה כ"בשורה צרכנית" - הוסר לחלוטין. הסיבה: התנגדות חרדית, בין השאר בשל הפעלת היישומון בשבת ותכנים פורנוגרפיים. במקומו, מערך "עידן פלוס" ימשיך לפעול - אך עלות הפעלתו בסך 25 מיליון שקלים תנוכה מתקציב תאגיד השידור הציבורי "כאן". ל"כאן" ינוכו 25 מיליון שקלים נוספים לטובת הקמת מועצת האסדרה החדשה שתחליף את מועצת הרשות השנייה. ח"כ שלי טלי מירון (יש עתיד) אמרה: "התיקונים נותנים תעדוף לערוצים מסוימים ולוקחים עוד 25 מיליון שקלים מהתאגיד בלי להסביר מאיפה בדיוק ינוכה הכסף". בבג"ץ נדון אתמול בעתירה לעצירת החוק, אך השופטים הבהירו שכמעט ואין תקדים להתערבות בחקיקה שטרם הסתיימה.

הכנסת אישרה גם את הארכת שירות החובה מ-30 ל-32 חודשים. צה"ל דורש 36 חודשים ומבהיר שגם ההארכה הנוכחית אינה עונה על צורכי הצבא. כל החוקים שאושרו בוועדות צפויים להגיע להצבעות סופיות במליאה עד חצות יום חמישי, מועד נעילת מושב הקיץ.