בג"ץ הקפיא את החוק שנועד למנוע מעצר של תלמידי ישיבות

בית המשפט העליון עצר הבוקר את כניסתו לתוקף של החוק שנועד לבטל מעצרים של תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים לצבא. הצו על תנאי שהוצא מונע מהחוק להפוך למחייב, עד שבית המשפט יקיים דיון בהרכב מורחב ויחליט כיצד לנהוג.

מדובר בצעד משמעותי שמעכב הלכה למעשה את אחד הכלים המרכזיים שהמחוקק ניסה להעביר כדי להקל על העולם החרדי בעניין הגיוס. החוק המדובר לא נגע לשאלת החיוב בגיוס עצמו, אלא לשאלה שנמצאת שלב אחד לפניה: מה קורה כשבחור ישיבה מוצא לרחוב בלי שצבא מכיר בפטורו, ולכן צבא או משטרה רשאים לעצרו. החוק ביקש לסגור את הפרצה הזאת ולמנוע מצבים שבהם אברכים וחיילים-על-הנייר נעצרים בביתם או ברחוב.

בעולם החרדי מדובר בנושא שנוגע לחיי היומיום, לא לוויכוח תיאורטי. מאז שבית המשפט העליון קבע ביולי 2024 שאין בסיס חוקי לפטור המסיבי מגיוס, המתח סביב שאלת המעצרים גדל. פחד ממעצר בזמן קניות בשוק מחנה יהודה או נסיעה באוטובוס לא נשמע כמו הגזמה בחלקים מסוימים של בני ברק ובירושלים החרדית. החוק החדש אמור היה להרגיע את החרדה הזאת. בינתיים הצו עוצר אותו.

בית המשפט העליון בחר לא להכריע מהר. קיום דיון בהרכב מורחב הוא אות לכך שהשאלות שמונחות על השולחן נתפסות כבעלות משקל חוקתי כבד. הרכב מורחב משמעותו שיותר שופטים ישתתפו בדיון, מה שמעיד על כך שמדובר בסוגיה שהמוסד שולל ממנה שאלה של "נוסדר בכמה שבועות".

הצעד של בית המשפט צפוי לעורר תגובות חריפות בצמרת הפוליטית החרדית. מפלגות ש"ס ודגל התורה ראו בחוק הזה הישג קונקרטי, הגנה מעשית על אנשים שחייהם הפכו מורכבים יותר בשל הוואקום המשפטי שנוצר אחרי פסיקת יולי. עצירת החוק תיתפס שם לא כהמשך הדיון אלא כפרובוקציה נוספת מצד מוסד שנתפס בחלקים אלה כעוין מלכתחילה.

בצד השני, עתירות נגד החוק הוגשו ככל הנראה על ידי גורמים שראו בו ניסיון לחסן את הסדר הגיוס החרדי מפני אכיפה. הטענה המרכזית נגדו היא שמדינה שמחליטה לא לאכוף חוק גיוס על קבוצה מסוימת, ואז גם מחוקקת שלא ניתן יהיה לעצור אנשים מאותה קבוצה, בעצם מקנה לה מעמד שונה בפני החוק. זו השאלה שבית המשפט יצטרך להכריע בה.

עד לדיון בהרכב המורחב המצב הרגולטורי חוזר לאי-הבהירות שהחוק ניסה לפתור. כלומר, תלמידי ישיבות שאין להם פטור מסודר עלולים להישאר חשופים למעצר, בדיוק כפי שהיה לפני שהכנסת העבירה את החוק. מועד הדיון המורחב טרם נקבע.