המסר של מנהיגי ערב לטראמפ: "נתניהו מחבל בחזון השלום"

מנהיגי מדינות ערב מעבירים לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסרים חריפים וישירים מאחורי הקלעים: אין להם אמון בממשלה הישראלית הנוכחית ובראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף יותר מכך - הם מגדירים אותו בפניו כמי שמחבל בחזון השלום שלו עצמו במזרח התיכון. כך עולה מחשיפה של דיפלומטים ערבים המעורים בשיחות.

צילום: נוצר באמצעות AI

לפי אותם דיפלומטים, השיחות שמקיים טראמפ עם מנהיגים באזור מותירות עליו השפעה של ממש. "טראמפ מתחיל יותר ויותר לראות בנתניהו מכשול בפני מימוש חזונו באזור ובפני קידום הסדרים אזוריים", אמרו הדיפלומטים הערבים. זוהי הערכה דרמטית: הנשיא האמריקני, שנחשב לאחד התומכים הגדולים של ישראל בהיסטוריה האחרונה, מתחיל לתפוס את ראש הממשלה כבעיה ולא כשותף.

מה שהופך את המהלך הזה לחמור במיוחד הוא הממד הסמוי שלו. כלפי חוץ, מדינות ערב מקפידות להצטייר כמי שאינן מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל. אך מאחורי הקלעים, לפי הדיווחים, מתנהלים ניסיונות ממוקדים להשפיע על עמדות טראמפ ביחס לנתניהו - ובפרט לקראת הבחירות הקרובות בישראל. המדינות הערביות ממתינות בכוונה תחילה לראות מה יולידו הבחירות, ואינן ממהרות לגשר על פערים עם הממשלה הנוכחית.

טראמפ עצמו כבר הציץ לאחרונה מתחת לפני השטח של היחסים. לפני כחודש אמר כי "סביר מאוד" שיתמוך בנתניהו בבחירות הקרובות, אך הוסיף מיד: "אני צריך לראות מי מתמודד. יש לי מערכת יחסים טובה עם ביבי, אבל הוא צריך להיות יותר רציונלי". אמירה כזו מפי נשיא אמריקני - שמותנה את תמיכתו בבחירת יריבים - אינה מובנת מאליה.

על רקע זה נחשפת גם ההכרה של גורמים ישראלים עצמם: מעמדו של נתניהו בבית הלבן אינו דומה לזה שהיה בראשית כהונתו השנייה של טראמפ. הנשיא האמריקני לא הסתיר כי הוא רואה עצמו כמי שמכתיב את הקו, ובאחרונה אף אמר "נתניהו יודע מי הבוס" - משפט שנתפס בירושלים כהשפלה פומבית. בפועל, טראמפ הוא שמחזיק בכל מנופי ההשפעה: הסיוע הביטחוני, המהלכים מול איראן, התיווך האזורי וההשפעה על תהליכי הנורמליזציה.

הביקור שמתכנן נתניהו לוושינגטון במוצאי שבת, ופגישתו הצפויה עם טראמפ ביום שני בבית הלבן, מתקיימים אפוא בצל כבד. על פי ההערכות, פגישת הנשיא ורה"מ תכסה שורה של נושאים שחלקם מחלוקות פתוחות: המשך הלחץ על איראן, הנוכחות הישראלית בדרום סוריה, סוגיית הנסיגה מלבנון, ועתיד רצועת עזה. בנוסף, נתניהו ישתתף בטקס האזכרה לסנאטור לינדזי גראהם, אחד מבכירי תומכי ישראל בקונגרס.

מבחינת נתניהו, הביקור הוא ביקורו השמיני בארצות הברית מאז חזר טראמפ לשלטון בתחילת השנה שעברה. נתון חריג המעיד על עצימות הקשר - אך שאינו מלמד בהכרח על העדר חיכוכים. ההיפך הוא הנכון: על כל נושא מרכזי באזור קיים פער כלשהו בין ירושלים לוושינגטון. בסוריה - ישראל מסרבת לנסוג מאזורי הביטחון, בלבנון - ממשלתו מסרבת לקצב הנסיגה שדוחפים אליו האמריקנים, ובעזה - ישראל מתנגדת לשיקום לפני פירוק חמאס.

המעניין הוא שנתניהו עצמו ניסה לצייר תמונה שונה. בנאום שנשא לאחרונה בטקס האזכרה לזאב ז'בוטינסקי, אמר כי "מדינות שונות מחפשות את קרבתנו. שיתוף הפעולה מתחזק, לא לאור הזרקורים, אבל הוא מתרחש ביותר ממדינה אחת או שתיים. וזה פותח גם את הפתח העתידי לנורמליזציה ושלום". הדיווחים על הלחץ הערבי על טראמפ מציגים תמונה אחרת לחלוטין.

הפגישה הצפויה בין טראמפ לנתניהו ביום שני תבחן האם הלחץ הערבי שמתואר בדיווחים יגלוש גם לשיחה הישירה בין שני המנהיגים, ואם כן - כיצד יתמודד נתניהו עם עמידה בפני נשיא שמדינות האזור מעצבות לו את התפיסה כלפיו. לפי ההערכות, לא צפויות הכרזות דרמטיות בסיום הביקור, אך הפגישה תשמש מדד ברור לשאלה עד כמה המחירים הפוליטיים שצריך לשלם כל צד הולכים וגדלים.