הרמז של מארגני כדור הזהב: ליאו מסי בדרך לזכייה נוספת

משהו מתבשל. בגוף הרשמי שעומד מאחורי פרס כדור הזהב החליטו לפרסם כתבה מיוחדת שמסבירה מדוע שחקן שאינו משחק באירופה יכול לזכות בפרס היוקרתי ביותר בכדורגל - ולא במקרה. התזמון של הפרסום, שעלה ביום חמישי לאתר הרשמי של כדור הזהב ונפוץ גם ברשתות החברתיות, עורר מייד שאלות ותשובות ברורות מדי.

על פניו, ההסבר הוא פשוט: הפרס תמיד היה פתוח לכל שחקן בעולם, ולא רק לשחקנים המשחקים בליגות האירופאיות. אלא שהיסטורית, הפרס הוענק כמעט בלעדית לשחקנים מהמועדונים הגדולים של אירופה. עצם העובדה שהגוף המחלק את הפרס מרגיש צורך להזכיר זאת כעת, כשהמונדיאל מתקרב ומסי שוחק באינטר מיאמי, אומרת הכל.

הכתבה שפורסמה מציינת בפירוש כי קיים תקדים אחד ויחיד לשחקן שזכה בכדור הזהב בעת שהוא משחק מחוץ לאירופה - וזה בדיוק ליאו מסי. ב-2023 הרים מסי את הפרס כשהוא כבר שחקן של אינטר מיאמי, אם כי הזכייה יוחסה בעיקר להישגיו במונדיאל קטאר ולאליפות צרפת שזכה בה עם פ.ס.ז׳. כלומר, הגוף עצמו מזכיר את מסי כדוגמה היחידה שבה נשבר הכלל הבלתי כתוב.

השנה, על פי הדיווחים, הקרב על הפרס נראה פתוח יותר מתמיד. אין פייבוריט אחד שמובהק מעל כולם, ובניגוד לשנים קודמות שבהן ידוע מוקדם מי יזכה, הפעם הכף עשויה להיות מוטה על ידי תוצאת המונדיאל עצמו. אם ארגנטינה תזכה באליפות העולם, מסי יהפוך אוטומטית למועמד הבכיר לפרס. אם ספרד תזכה, הזרקור יועבר לכיוון לאמין ימאל, שהוסיף השנה גם אליפות ספרד עם ברצלונה לרשימת ההישגים שלו.

שמו של רודרי עלה אף הוא כאחד המועמדים - הקשר הספרדי שכבר זכה בכדור הזהב לפני שנתיים ממשיך להוות גורם שלא ניתן להתעלם ממנו. אך ברור שהבמה הגדולה ביותר של הקיץ, המונדיאל, היא שתקבע ככל הנראה מי יניף את הפרס בסתיו.

מה שמוסיף לתחושה שמדובר בהכנת קרקע מכוונת הוא התמונה שנבחרה לכתבה, שתוארה כ"עוקצנית", ושיחד עם הטקסט יוצרת כיוון מסוים מאוד. כשגוף כמו כדור הזהב, שרגיל לשחק בקלפים קרובים לחזה, יוצא ומסביר ספציפית למה מסי יכול לזכות שוב - זה לא מקרי.

עד שיחולק הפרס בפועל נותרה עוד כחצי שנה, ורבים יכולים לקרות. אך כרגע, בחודש יולי, כשהמונדיאל מתקרב וארגנטינה מדורגת בין המועמדות הרציניות לתואר, נראה שההנהלה של כדור הזהב כבר עושה חשבון. מסי, בן 37, עשוי לעמוד בפני הזדמנות לשבור שיא נוסף - וכדור הזהב השמיני בקריירה.