ראש השב"כ דוד זיני דורש כי הארגון יקבל גישה חופשית למאגר תמונות הפנים של אזרחים המתועדים במעברי הגבול בנתב"ג, וזאת על אף שהדבר אינו מוסדר בחוק כיום. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה כי גישה כזו תתאפשר רק לאחר שיעשה תיקון חוקי מתאים.
לפי המידע שנמסר, זיני ואנשיו מתעקשים לקבל גישה לתמונות הפנים הביומטריות המאוחסנות במאגר, על מנת לאפשר לשב"כ לזהות אזרחים בזירות פשע. הבקשה היא חלק מניסיון רחב יותר של הארגון להרחיב את מעורבותו במאבק בפשיעה הכללית.
המאגר שעליו מדובר מכיל תמונות פנים של אזרחים ישראלים ואחרים שעברו במעברי הגבול. מדובר במידע ביומטרי רגיש שנאסף מהציבור במסגרת הנסיעות לחו"ל וממנה, ואשר השימוש בו לצרכי מעקב פנימי או זיהוי בזירות פשע לא הוסדר עד כה בחקיקה.
השב"כ מבקש, כפי שעולה מהדיווחים, גישה למאגרים נוספים המכילים מידע על אזרחים ותיעודים שלהם, באופן שיאפשר זיהוי פנים בקנה מידה רחב. מדובר בהרחבה משמעותית של יכולות הזיהוי של הארגון אל מעבר לתחומי הביטחון הקלאסיים שלו.
עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה חוסמת כרגע את הגישה. לפי הקביעה המשפטית, שימוש במידע ביומטרי שנאסף ממסעות אזרחים בנתב"ג לצורכי חקירת פשיעה דורש עיגון חוקי ברור, ואין לאפשר אותו על בסיס הסדרים פנימיים בין גורמי הביטחון בלבד.
הדרישה של זיני מעלה שאלות משפטיות וציבוריות כבדות משקל: האם ראוי שהשב"כ, ארגון שהוסמך לפעול בעיקר בתחומי ביטחון המדינה והמאבק בטרור, יקבל גישה למאגרי מידע ביומטריים של האוכלוסייה האזרחית לצורכי מאבק בפשיעה? והאם פיקוח שיפוטי ומשפטי מספק קיים כרגע לאפשר זאת?
לפי המסגרת המשפטית הקיימת, השימוש במאגרי מידע ביומטריים כפוף להוראות חוק מסוימות המגבילות את הגופים שיכולים לגשת למידע ואת המטרות שלשמן הוא ישמש. הרחבת הגישה לשב"כ לצורכי מאבק בפשיעה תחייב תיקון חקיקתי שיגדיר במפורש את סמכויות הארגון, את תנאי הגישה ואת מנגנוני הפיקוח.
בשלב זה לא ברור אם הממשלה מתכוונת לקדם תיקון חוק כזה, ומה יהיה לוח הזמנים לכך, אם יוחלט לנוע בכיוון זה.
השב"כ טרם מסר תגובה רשמית לדיווחים, ועמדת היועמ"שית נותרת החסם המשפטי המרכזי בפני הדרישה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה