מצר הורמוז, שבשגרה מוביל יותר מ-100 ספינות ביום, קרס כמעט לחלוטין. רק שמונה כלי שיט חצו את המצר ביום חמישי, שפל של שלושה שבועות. יום קודם עברו 15 ספינות בלבד, שבר מהממוצע הרגיל. כולן נאלצו לנסוע בנתיב האיראני, המפוקח על ידי משמרות המהפכה. אף אוניה לא העזה לחצות בנתיב הקרוב לחופי עומאן, שם איראן מאיימת לתקוף כל כלי שיט שיעבור.
ומה מניע את הקריסה? לפחות תשע ספינות הותקפו מאז 6 ביולי. על סיפון מכלית הנפט "אל-באיחיה", שנפגעה מטיל ים-ים ליד חוף עומאן, נהרג לפחות ימאי אחד ונפצעו שלושה. ביום המתקפה עצמה פגעו הכוחות האיראניים גם במכלית "מומבסה B", שבה נפצעו 11 אנשי צוות. איראן לא מסתירה את מטרתה: לכפות על כל הספינות להפליג בתוך המים הטריטוריאליים שלה, ולא במסלול המוגן אמריקאי לאורך חוף עומאן.
דימיטריס מניאטיס, המנכ"ל של חברת הסיכונים הימיים מריסקס, לא מחפש מילים עדינות. "זהו התרחיש הגרוע ביותר עבור מכליות הנפט", אמר. "אף אחד לא מוכן לזוז. זה כבר לא עניין של כסף. זה לא עניין של שום קריאה גבוהה יותר. זה פחד, פחד טהור שמכתיב את כל ההחלטות עכשיו." יאקוב לרסן, קצין הביטחון הראשי של ביאנקו, אחת מגדולות אגודות הספנות בעולם, הוסיף כי נתיב המרכז של הורמוז נשאר מסוכן מדי בגלל איום המוקשים. "מוקש שמתפוצץ מתחת לאוניה הוא נשק עוצמתי ביותר", אמר. "זה קטלני".
הצבא האמריקאי לא נשאר בצד. ביום רביעי השבית הצי האמריקאי מכלית נפט שהניפה דגל קוראסאו - זו ביטלה אזהרות חוזרות ומשיכה לכיוון האי ח'ארג האיראני, מרכז יצוא הנפט של טהראן. זה כבר הסיבוב השישי של תקיפות אמריקאיות נגד איראן, בתגובה למתקפות על ספינות. איראן ענתה עם מטחי טילים לעבר בעלות ברית אמריקאיות במפרץ הפרסי.
בינתיים, שוקי האנרגיה מגיבים בחדות. נפט ברנט קפץ ב-2.2% ל-86.2 דולר לחבית, ונפט WTI עלה ב-2.4% ל-80.1 דולר. העלייה השבועית הכוללת חוצה 10%. המשקיעים לא מתמחרים רק את הורמוז - הם מתמחרים תרחיש שבו שני נתיבי הייצוא המרכזיים של אנרגיה מהמזרח התיכון יינסגרו בו זמנית.
כאן נכנסת הנקודה שהשוק מתחיל להבין לאט מדי: סעודיה כבר הגיבה לאיום על הורמוז לפני חודשים, על ידי הסטת הנפט לנמל ינבו שבים האדום. באמצעות צינור בן 1,200 קילומטר שנבנה בשנות השמונים, היא מזרימה כיום יותר מ-70% מיצוא הנפט שלה דרך ינבו. בשיא, ב-אמצע יולי, עברו דרך הנמל 4.7 מיליון חביות ביום, לעומת כ-973 אלף חביות ביום בתקופה המקבילה אשתקד. הנמל פועל כיום בסמוך לקצה יכולתו, עם קיבולת רגילה של 5 מיליון חביות ויכולת מרבית זמנית של 7 מיליון.
אלא שהפתרון עצמו הפך למוקד הסיכון החדש. איראן מבקשת מהחות'ים בתימן להיערך לסגירת נתיב באב אל-מנדב, המעבר אל ים סוף, במקרה של תקיפה אמריקאית בתשתיות החשמל שלה. טילים וכטב"מים כבר הוצבו באזורים המשקיפים על הנמל חודיידה, מפרץ עדן ומצר באב אל-מנדב. מנהיג החות'ים, עבד אל-מלכ אל-חות'י, איים במפורש להרחיב את העימות אל נמלים, מתקני נפט ושדות תעופה בסעודיה.
הנתונים מסבירים מדוע האיום הזה שונה מסבבי ההסלמה הקודמים. היקף מוצרי הנפט שעברו בבאב אל-מנדב הגיע ביוני ל-7.4 מיליון חביות ביום, כ-7% מתפוקת הנפט העולמית. בשנה הקודמת עמד הנתון על 4.2 מיליון חביות ביום בלבד. הכפלת הנפח נובעת בדיוק מהמהלך הסעודי לעקוף את הורמוז. כשהחות'ים כבר הוכיחו בעבר - יותר מ-100 תקיפות על ספינות בין נובמבר 2023 לינואר 2025, שתי ספינות שהוטבעו, ארבעה הרוגים - לא מדובר באיום ריק.
לרסן מאוסוצית הספנות לא מסתיר את הפסימיות. "נראה שאנחנו בדרך של הסלמה, והמצב עלול רק להחמיר עם הזמן", אמר. חברות ספנות שונות מפגינות סיבולת סיכון שונה - חלקן עדיין מוכנות לנסות לעבור בהורמוז, אחרות נשארות רחוק ממנו לחלוטין. אבל גם אלו שמוכנות לאקח את הסיכון מגלות שאין להן שליטה מלאה: ההחלטה הסופית שייכת לצוות, ולא לבעל האנייה שיושב מאחורי השולחן.
בטווח המיידי, פגיעה במכלית, במסוף בינבו או בתנועה דרך באב אל-מנדב עשויה להתגלגל במהירות לעלייה חדה במחיר החבית, לתעריפי הובלה שיקפצו ולעלויות דלק גבוהות יותר ביפן, בסין ובשאר מדינות אסיה שמייבאות נפט מהמזרח התיכון.
שני נתיבי האנרגיה הקריטיים ביותר בעולם מצויים כרגע תחת איום בו זמנית, ואין בנמצא פתרון חלופי קרוב שמסוגל לספוג את הנפח הזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה