הקבינט שוקל: איסור גורף על הטסת רחפנים אזרחיים בישראל

הקבינט המדיני-ביטחוני דן בימים האחרונים באפשרות להטיל איסור מוחלט וגורף על הטסת רחפנים אזרחיים בשמי ישראל. הנושא הובא לדיון בפני שרי הקבינט, שקיבלו את חוות הדעת המקצועית של ראשי מערכת הביטחון. החלטה סופית טרם התקבלה, אך הדיונים מגלים עד כמה עמוק השתנה אצל הדרג הבכיר האמידה ביחס לאיום הנשקף מאיראן וממי שפועל בשמה.

הבסיס להצעה כפול. ראשית, מערכת הביטחון מודה בפה מלא שאין בנמצא פתרון טכנולוגי מלא להתמודדות עם רחפני הנפץ. "יש כאן איום מאוד רציני, שאין לנו פתרון אליו," אמר בכיר ישראלי. "צריך לומר את זה ביושר - זה איום מאוד רציני." שנית, בהסלמה אפשרית מול איראן, החשש הוא שהשימוש ברחפנים על ידי איראן, חיזבאללה וגורמים נוספים יתגבר - ולא רק מחוץ לגבולות ישראל, אלא גם מתוך שטחה.

ההיגיון הביטחוני שמאחורי האיסור המוצע פשוט וקר: ברגע שכל הרחפנים האזרחיים מקורקעים, כל כלי טיס שייצפה בשמיים הופך אוטומטית למטרה חשודה. "ברגע שיהיה ברור שכל רחפן שנצפה בשמיים הוא מטרה עוינת, נוכל לפעול בנחישות לנטרולו מבלי לחשוש מפגיעה בחפים מפשע," ציין בכיר ישראלי. זו בעצם הודאה שמערכות הזיהוי הקיימות אינן מסוגלות להבדיל בין רחפן של חובב לבין רחפן נפץ בזמן אמת.

הרחפנים מסוג FPV - כלי טיס קטנים הנשלטים דרך מצלמה המשדרת תמונה ישירה למפעיל - הפכו לנשק המרכזי של חיזבאללה בלבנון. הם מחוברים למפעיל באמצעות כבל סיב אופטי שיכול להגיע לטווח של עשרות קילומטרים, דבר המונע שיבוש על ידי מערכות לוחמה אלקטרונית. הם קטנים, זולים, יכולים לשאת מטען של כמה קילוגרמים ולפגוע במדויק. הם הוכיחו את עצמם גם במלחמת רוסיה-אוקראינה. כעת, מודיעין צבאי ישראלי מזהה מאמצים איראניים להעתיק את השימוש בהם גם ליהודה ושומרון.

בשב"כ מציגים מגוון תרחישי פגיעה. החשש המרכזי הוא פגיעה בנבחרי ציבור ובבכירי מערכת הביטחון. זה לא תרחיש תיאורטי בלבד: לפני פחות מחודש נחשפה בארצות הברית חוליית טרור שתכננה להתנקש בנשיא טראמפ ובסגנו באמצעות רחפנים. בנוסף, פורסמו בטהרן תמונות של ארונות קבורה מדומים של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו, לצד דמויות אמריקניות בכירות, על רקע הנקמה המוצהרת על חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי.

תרחיש נוסף שנבחן בקבינט הוא שימוש ברחפנים לצורכי ריגול: צילום מתקנים רגישים, איתור אישים מאובטחים, מיפוי פריסת כוחות. רחפנים קטנים טסים נמוך, קשה לזהותם על מסכי מכ"מ, וניתן לרכוש ולהפעיל אותם בקלות יחסית. מסיבה זו, מערכת הביטחון מבקשת לצמצם ככל האפשר את מספר כלי הטיס האזרחיים בשמיים בעת חירום.

על פי הדיווחים, האיסור הצפוי יכלול הגבלות מפורטות: חובת רישום והזדהות של מפעילים, איסור הפעלה בסביבת מוסדות ציבור, הגבלה לפי שעות ואזורים, והחמרה משמעותית של הענישה. בשלב ראשון - קנסות. בהמשך - עבירה פלילית. לצד זאת, צפויים חריגים לגופי הצלה, גורמי ביטחון, רשויות מקומיות וגורמים מסחריים שיחזיקו באישורים מיוחדים. לפי הדיווחים, תוקף ההחלטה ייקבע לחצי שנה, שבמהלכה ינוסחו תקנות קבועות.

מערכת הביטחון מודעת היטב לכך שהטסת רחפנים וצילום אווירי משמשים כיום לצרכי פנאי, מסחר ותקשורת, ושמדובר בתחביב ובתעשייה שלמה. לפיכך נבחן בקפידה גם מנגנון ההסברה לציבור. האתגר: להגביר את הדריכות מבלי לייצר פאניקה. ההכרעה מתי ואיך לפרסם את ההגבלות - עדיין על הפרק.

הדיונים מתנהלים על רקע ההיערכות למתקפה איראנית נקודתית, שאותה ישראל אינה שוללת גם בהיעדר אישור אמריקאי למהלך כולל מול טהרן. בהקשר זה ראוי לציין: לפי פרסומים זרים, במהלך מבצע "שאגת הארי" ישראל עצמה הפעילה רחפנים על אדמת איראן. הצד היודע בדיוק מה יכולים הרחפנים הקטנים האלה לעשות, הוא זה שעכשיו ממהר לנקות את שמיו מהם.