היועמ"שית לבג"ץ: בן גביר מפר פסיקות, מאמצי הגישור נכשלו

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי כשלו כל הניסיונות להגיע להסכמות עם השר איתמר בן גביר. לפי עדכונה לבית המשפט העליון, בן גביר ממשיך להפר את פסיקות בית המשפט - ואין בידי היועמ"שית כל סיכוי לשנות זאת בדרכים של הידברות.

צילום: AI

מדובר בהודאה חריגה ומשמעותית: הגורם המשפטי הבכיר ביותר בממשלה מודיע לבג"ץ שהוא חסר אונים מול שר שפועל לשיטתו בניגוד להחלטות השיפוטיות. השאלה שנותרת פתוחה היא מה יעשה בג"ץ עם ההודאה הזו.

הרקע לכך הוא סדרה של פסיקות בית המשפט העליון שבן גביר, לפי הטענה, בחר שלא לקיים. היועמ"שית ניסתה לתווך ולהגיע לנוסחאות שיאפשרו לשר לפעול ועדיין לעמוד בדרישות בית המשפט - אך לפי עדכונה, הצד השני לא שיתף פעולה.

לפי ההודעה שהגישה בהרב-מיארה לבג"ץ, ארבע ישיבות נערכו בין הצדדים בהתאם להחלטת השופטים, במטרה לעגן את מתווה העקרונות בנהלים מחייבים. אף אחת מהן לא הניבה מתווה מוסכם. ובמקביל לדיונים, נרשמו הפרות נוספות של המתווה ושל צו הביניים שניתן על ידי בית המשפט עצמו. בהינתן הפערים ורצף ההפרות, הציגה היועמ"שית מסקנה ברורה: יש להדיח את בן גביר מתפקידו.

בן גביר לא נשאר חייב. בתגובה לחצות שעות הבוקר כתב: "גלי, לא רואה אותך ממטר. את תמשיכי לנסות להפיל את שלטון הימין ואנחנו נמשיך לעבוד ובעזרת ה' ננצח." הניסוח בוטה - בן גביר בחר להפוך את ההתנגשות עם היועמ"שית לנושא פוליטי, כשיגרתו.

הניסוח החריף של בן גביר בלט במיוחד בבחירה לפנות אל בהרב-מיארה בשמה הפרטי ובגוף שני, תוך שהוא מציג את העימות כמאבק ישיר בינו לבינה - ולא כדיון משפטי עקרוני. השר לא הסתפק בביקורת מקצועית והעלה האשמה חמורה: לדבריו, בהרב-מיארה אינה פועלת מתוך שיקולים משפטיים אלא מתוך מטרה ברורה להפיל את שלטון הימין. הצהרת הניצחון שבחר לסיים בה - "בעזרת ה' ננצח" - מציבה את העימות עם היועצת המשפטית כחלק ממאבק רחב יותר שהוא מגדיר כמאבק לשמירה על שלטון הימין בישראל.

מהלך כזה, שבו היועמ"שית מדווחת לבג"ץ על כישלון מו"מ עם שר ממשלה, הוא נדיר. הוא מעביר בפועל את הכדור לידי בית המשפט - ומשאיר אותו במצב שבו עליו להחליט כיצד להגיב לשר שלטענת הפרקליטות הממשלתית אינו מציית לפסיקותיו.

בן גביר, מצדו, לא ראה בפסיקות בג"ץ מחייבות בכל הזדמנות שבה פגשן. עמדתו הידועה היא שבית המשפט חורג מסמכותו ומתערב בשיקול הדעת המינהלי של השרים. מנקודת מבטו, ייתכן שאין כאן "הפרה" - אלא עמדה עקרונית.

אבל זו בדיוק הנקודה שבה התמונה מסתבכת: כאשר שר ממשלה מחזיק בעמדה שמאפשרת לו להתעלם מהחלטות שיפוטיות, ויועמ"שית שמחויבת להגן על שלטון החוק מרימה ידיים בפני בג"ץ - מי אכן יאכוף?

בית המשפט העליון אמור לדון בעניין בהמשך. הכלים שעומדים לרשותו תיאורטית אינם מעטים, אך השימוש בהם כנגד שר ממשלה כהן הוא טריטוריה שהמערכת המשפטית בישראל לא נכנסה אליה בצורה מלאה. הדיון הזה עלול להפוך לאחד המבחנים החדים ביותר שבג"ץ התמודד עמם בשנים האחרונות.