אובמה נגד ואנס: "מקדם חזון של דם ואדמה, למרות שנשוי לבת מהגרים"

הנשיא לשעבר ברק אובמה יצא בהתקפה חריפה על סגן הנשיא ג'יי די ואנס, והאשים אותו בקידום חזון של "דם ואדמה" עבור ארצות הברית. ביקורתו של אובמה נשמעה במהלך דיון פומבי שניהל עם הסופר מלקולם גלדווד על תקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית.

אובמה הסביר בשיחה כי ויכוחים על זהות, אזרחות וזכויות לא נעלמו מהפוליטיקה האמריקאית, אלא ממשיכים ללוות אותה עד ימינו. לדבריו, "בלתי אפשרי לחשוב על תקופת השיקום מבלי לשקף את ההווה", שכן הוויכוחים ההיסטוריים על סיוע למשועבדים לשעבר ועל המשמעות של חירות אמיתית עדיין נוכחים בפוליטיקה האמריקאית של היום.

הנשיא לשעבר הרחיב את הביקורת גם למפלגה הרפובליקנית כולה, וטען כי לפחות אחת ממפלגות הענק בארצות הברית "נתפסה בידי פוליטיקה שאינה מנסה להסתיר את הרמז לפיו 'אנו העם' מתייחס לסוג מסוים של אנשים". אובמה הוסיף כי כשואנס נושא נאום שמשמעותו שמוצא ההורים וזמן שהייתם במדינה קובעים את הזכאות לאזרחות - הדבר מהדהד שאלות עמוקות על מי ראוי להיות אזרח ומי זכאי להשתתף בקבלת ההחלטות.

פרט מרכזי שאובמה הדגיש שוב ושוב: ואנס עצמו נשוי לאושא ואנס, בתם של מהגרים מהודו. בעיני אובמה, הפער בין הביוגרפיה האישית של ואנס לבין עמדותיו הפוליטיות הוא הסתירה שמחדדת את הביקורת כלפיו.

גלדווד, הסופר שניהל את השיחה עם אובמה, האשים את ואנס ב"צביעות" - ניסיון להציג טיעונים המבוססים על נטיביזם, דהיינו העדפת ילידי המדינה על פני מהגרים, בזמן שהוא עצמו נשוי לאישה שהוריה מהגרים. אובמה לא רק הסכים עם ההגדרה, אלא הוסיף לה פרשנות מפתיעה: "צביעות היא למעשה התקדמות", אמר, "משום שהיא מעידה על כך שהאדם מרגיש אשמה מספקת כדי לשקר לעצמו או לאחרים - וזה עדיף על פני חוסר מודעות מוחלט לכך שנעשה מעשה פסול".

מנגד, ואנס עצמו נשא מוקדם יותר החודש נאום לרגל חגיגות 250 שנה לעצמאות ארצות הברית בניו יורק, ב-4 ביולי. בנאום קרא לאמריקאים לדחות "מבט חד-ממדי" על אזרחיהם ועל מדינתם, והדגיש כי היסטוריה של אנשים שבנו ציוויליזציה אינה כוללת חשיבה של "סכום אפס".

ואנס קרא בנאומו לדחות ראייה הרואה רק את חטאי המדינה מבלי לראות את גדלותה, ותיאר את האמריקאים כ"עם אחד הפועל לקראת עתיד משותף ולא כאזרחים המפולגים זה מזה". הנאום הוצג כקריאה לאחדות לאומית, אולם אובמה ראה בו בדיוק את ההיפך.

שתי עמדות אלו ממחישות עד כמה הוויכוח על זהות לאומית, מהגרים ואזרחות נותר מהמחלוקות הנוקבות ביותר בפוליטיקה האמריקאית, וניכר כי הוא לא צפוי להירגע בקרוב.