השופט שטיין: "מי שקורא לישראל אפרטהייד - אין לו מקום לדרוך בה"

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין השמיע אתמול דברים חריפים כלפי ארגונים הומניטריים שאפיינו את ישראל כמדינת אפרטהייד. "מי שקורא למדינת ישראל מדינת אפרטהייד, אין לו מקום לדרוך במדינת ישראל", אמר שטיין מהספסל, בנוסח שמעט ארגוני זכויות אדם היו מצפים לשמוע בבית משפט עליון.

הדיון בו נאמרו הדברים אינו הליך אקדמי. בפני הרכב השופטים עמדו עתירות שהגישו ארגונים הומניטריים בינלאומיים, לאחר שישראל אסרה עליהם להמשיך ולפעול ברצועת עזה ובגדה המערבית. הארגונים ביקשו לקבל היתר שיאפשר להם להמשיך ולספק סיוע לאוכלוסייה הפלסטינית. ישראל דחתה את הבקשה.

הקביעה של שטיין אינה סתם הערת אגב. היא ממסגרת מחדש את השאלה המשפטית: אם ארגון מגדיר את המדינה שאת אישורה הוא מחפש כמדינת אפרטהייד, מה בדיוק הוא עושה בבית המשפט שלה? הטיעון הזה, מפי שופט בהרכב שדן בעתירה, שולח אות ברור על כיוון הדיון.

במקביל, אותו הרכב של בית המשפט הורה אתמול להסיר חוות דעת רפואית שהגישו ארגוני זכויות אדם כחלק מעתירה נפרדת, שדרשה לאפשר הכנסת חולים מעזה לטיפול רפואי בישראל. הנימוק: חוות הדעת כוללת האשמות נגד צה"ל ונגד המדינה, ובית המשפט סירב לאפשר את הגשתה כפי שהיא.

שתי ההחלטות, שנפלו באותו יום, מצביעות על גישה אחידה של ההרכב: הפרדה חדה בין בקשות מעשיות לבין חומרים שמכילים מסרים פוליטיים או האשמות כלפי גורמי המדינה. מה שנשמע כהחלטה פרוצדורלית, הוא בפועל שרטוט גבול.

הקשר הרחב יותר הוא שורה של ניסיונות, חלקם מצליחים וחלקם לא, של ארגונים בינלאומיים לשמור על נוכחות מבצעית בשטחים מאז תחילת המלחמה. ישראל הצרה את היכולת הזו בצורה ממוסדת, והארגונים פנו לבג"ץ כמוצא אחרון. הדיון של אתמול מראה שגם שם הדרך אינה סלולה.

בין העתירות לבין ההחלטות, מצטייר תמונה שלמה: המדינה חוסמת פעילות שטח, בית המשפט מסיר חוות דעת שמכילות ביקורת, ושופט מהספסל מצהיר שהכינוי "אפרטהייד" הוא קו שמחוצה לו אין לגיטימציה לפנות לישראל בכלל. אלה שלושה מהלכים שפועלים באותו כיוון.

הדיון בעתירות צפוי להימשך, וטרם ניתנה הכרעה סופית בשאלה האם ישראל תידרש לאפשר לארגונים לחדש את פעילותם. אך ההצהרה של השופט שטיין כבר עומדת בפני עצמה, ועשויה לאפיין את האווירה שבה תינתן ההכרעה הסופית.