"ביידן חש מושפל": התחקיר שחושף איך נתניהו בלם את הלחץ האמריקני

תחקיר נרחב שפורסם במגזין "ניו יורקר" חושף תמונה מטלטלת: ממשל ביידן, עם כל עוצמתה של מעצמת העל, לא הצליח לכפות על ראש הממשלה נתניהו ולו מהלך ביטחוני אחד שבו לא רצה. בכירים לשעבר, ביניהם מחלק מהאנשים החזקים בעולם, מתארים היום בגלוי את תחושת חוסר האונים שאחזה בהם מול ירושלים לאורך כל המלחמה.

היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ייק סאליבן, סגנו ג'ון פיינר, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין - כולם מדברים. כולם מתארים ניסיונות חוזרים לשנות את מדיניות ישראל, לדחוף להפסקות אש, להגביל את הלחימה, ואף לשקול התניה של משלוחי נשק. ובכולם המסקנה זהה: נתניהו לא התיישר. ישראל פעלה לפי שיקוליה שלה.

אחד הרגעים הבולטים בתחקיר מתאר את השיחות המתוחות בין בלינקן לבין השר רון דרמר, מקורבו של נתניהו. בכירים ישראלים חזרו ואמרו שוב ושוב לאמריקנים שהלחימה תסתיים "עוד שבועיים". בלינקן, שבסוף איבד את הסבלנות, הכריז שאינו רוצה לשמוע את הביטוי הזה שוב. דרמר, לפי התחקיר, השיב בעקיצה: "אז אגיד שבועיים בנוסח ישן". זה סיכם את כל הדינמיקה.

סאליבן הודה כי שקל כמה פעמים להפעיל לחץ חריף יותר על ישראל - לקראת הפעולה ברפיח באביב 2024, ושוב ביולי של אותה שנה. בכל פעם, ביידן בחר לעצור. הסיבה: חשש לגורל החטופים, לביטחון ישראל ולמגעי הפסקת האש. סאליבן תיאר זאת בדיעבד כ"מלכודת" - בכל פעם שנשקלה החרפה מול ישראל, השאלות הקשות עלו מחדש ואיש לא ידע לענות עליהן.

רגע חריף במיוחד תואר סביב חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. לפי גורם לשעבר בבית הלבן, ביידן חש "מושפל" מכך שנתניהו הורה על החיסול ללא התרעה משמעותית, ממש יומיים לאחר שארצות הברית ובעלות בריתה קראו להפסקת אש של שלושה שבועות מול חיזבאללה. ישראל פשוט פעלה, והאמריקנים נאלצו להתייצב לצידה מול האיומים האזוריים שבאו בעקבות הצעד.

פיינר, סגן היועץ לביטחון לאומי, אמר שכיום ברור לו שישראל לא חשפה בפני הממשל את מלוא כוונותיה. מבחינת הוושינגטון, זה היה תסכול עמוק. מבחינת ישראל, כפי שמשתקף מהתחקיר בבירור, מדובר היה בשמירה מחושבת על מרחב התמרון בזמן מלחמה. שני הצדדים הבינו את הדינמיקה. רק אחד מהם נכנע לה.

התחקיר חושף גם כי ביידן שקל לשאת נאום ישיר לציבור הישראלי, שבו היה אמור להזהיר מפני המשך החתירה ל"ניצחון מוחלט". לפי הדיווח, לאחר שנתניהו ודרמר הבהירו לבית הלבן כי ישראל בוחנת ברצינות עסקת חטופים, הנאום שונה ברגע האחרון והפך לקריאה לישראל לאמץ את העסקה. גם שם, הלחץ הישראלי עיצב את המסר האמריקני ולא להפך.

בלינקן ואוסטין מצטטים בתחקיר ביקורת כנה על היקף ההרס בעזה ועל מספר הנפגעים האזרחים. בלינקן אמר כי קשה שלא להתחרט על המחיר ששילמו אזרחים חפים מפשע, ואוסטין הזהיר בשיחות סגורות כי פגיעה מיותרת באזרחים עלולה לייצר עוד טרוריסטים. אבל גם הביקורת הזו לא הפכה לפעולה. גם כאן, ממשל ביידן עצר לפני הקו.

מה שהתחקיר חושף בפועל הוא לא כשל ישראלי אלא כשל אמריקני. ממשל שהחזיק את כל הקלפים - כסף, נשק, מעמד דיפלומטי - ובחר שוב ושוב שלא לשחק בהם. הסיבה הרשמית: ערכים, חטופים, ביטחון. הסיבה האמיתית שעולה מהתחקיר: בית הלבן לא היה מוכן לעמוד מול ההשלכות של עימות ישיר עם ישראל בזמן מלחמה.