הקריקטורה שתוקפת את העליון: "השופטים הופכים חוקים לעפיפונים"

בשבוע שבו בית המשפט העליון ממשיך לפסול חוקים שאישרה הכנסת, בחר עיתון "הדרך" להגיב בדרך שמילים לא תמיד מצליחות: קריקטורה. האיור מציג את שופטי בית המשפט העליון עסוקים בבנייה ועפיפונים - כשהחומרים שלהם הם חוקי הכנסת והחלטות הממשלה. ברגע שנוחת בפניהם חוק שאישרו הנבחרים, הוא הופך לצעצוע שמשגרים לרוח.

הקריקטורה מחדדת ביקורת שגוברת בחודשים האחרונים מצד גורמים ימניים ושמרניים: שבית המשפט העליון אינו פועל כרשות שיפוטית שבודקת חריגות מהחוק, אלא כגוף שמכוון מדיניות לפי ראות עיניו, בלי שאיש בחר בו לתפקיד הזה. הביקורת אינה חדשה, אבל הגל האחרון של פסילות יצק לה תוכן טרי.

הרקע לאיור אינו מופשט. בית המשפט העליון פסל בתקופה האחרונה שורה של החלטות שהתקבלו בדרך הדמוקרטית הרגילה - חוקים שעברו בהצבעות בכנסת, החלטות שגיבשה הממשלה. בכל מקרה כזה, ההכרעה של הרשות המבצעת או המחוקקת נזרקת בפועל לפח, ומה שנשאר הוא פסיקת השופטים. זה בדיוק מה שהאיור מצייר: ייצור עפיפונים.

עיתון "הדרך" אינו פלטפורמה ניטרלית - הוא מבטא בעקביות עמדה שמרנית-דתית, וקולו מגיע בעיקר לציבורים שרואים בהתחזקות העליון סכנה לשלטון הנבחרים. אבל הכוח של קריקטורה טוב הוא שהוא חוצה קהלים. ברגע שהתמונה מסתובבת ברשתות, הוויכוח כבר לא מתנהל רק בין מי שקוראים את "הדרך".

הוויכוח על סמכות בית המשפט העליון נמשך כבר שנים בישראל, ופרץ מחדש בעוצמה סביב ניסיונות הרפורמה המשפטית ב-2023. מאז, גם בלי שהרפורמה עברה במלואה, המתח בין הרשויות לא שכך. הכנסת מחוקקת, העליון פוסל, הממשלה מבטאת מורת רוח, ולא ברור מה הסוף של הסיפור הזה.

מה שהאיור עושה בחריפות הוא לשאול שאלה שמביכה הרבה מאוד אנשים שמגדירים את עצמם ליברלים ודמוקרטים: כיצד תואמת לדמוקרטיה מצב שבו גוף לא נבחר יכול לבטל שוב ושוב את רצון הרוב? ה"ליברלים" עונים שזה בדיוק שלטון החוק. ה"שמרנים" עונים שזה שלטון השופטים. הקריקטורה לוקחת צד, ואינה מתביישת בכך.

בינתיים, הוויכוח הציבורי על גבולות הביקורת השיפוטית צפוי להמשיך להתעצם, בעיקר ככל שהממשלה תמשיך לקדם חקיקה שהעליון צפוי לאתגר, ושני הצדדים ימשיכו לגייס כלים, מילוליים ויצירתיים כאחד, כדי להסביר למה הצדק עמם.