משפחת הילדה הנעדרת היימנוט קסאו חסמה את איילון: "לערב את השב"כ"

עשרות מפגינים ירדו אמש לנתיבי איילון סמוך למתחם עזריאלי בתל אביב, וקראו להרחיב את חקירת היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו. קסאו נעלמה לפני 882 ימים ממרכז הקליטה שבו התגוררה עם משפחתה בעיר צפת, ומאז לא נודעו עקבותיה. המפגינים דרשו מהרשויות להעביר מיד את הטיפול בפרשה לידי שירות הביטחון הכללי, בטענה שהמשטרה מיצתה את יכולותיה בפיענוח המקרה.

כוחות משטרה גדולים שהגיעו למקום פינו את המפגינים מהכביש לאחר זמן קצר והשיבו את הסדר הציבורי למסלולו. למרות הפינוי, בני המשפחה ופעילי המאבק הבהירו כי מדובר רק בצעד ראשון וכי בכוונתם להחריף את הצעדים הציבוריים בימים הקרובים. לטענת המוחים, המדינה אינה משקיעה את המשאבים הנדרשים כדי להגיע לקצה חוט בפרשה המסתורית הזו.

קרובת המשפחה ופעילת המאבק רחלי אבטה מסרה למערכת נקודה כי מבחינת המשפחה מדובר בכשל מתמשך של כלל רשויות החוק במדינה. אבטה הדגישה כי הילדה, שהייתה בת תשע ביום היעלמותה, למעשה נחטפה ב-25 בפברואר 2024 מתוך מרכז הקליטה ולא רק מוגדרת כנעדרת. היא סיפרה כי התיק הועבר ליחידת להב 433, אך מאז לא התקבל שום מענה מספק וההורים נותרו ללא תשובות.

לדבריה של אבטה, ישנן ראיות המצביעות על מחדל חמור בניהול החקירה בשלביה הראשונים. היא ציינה כי מצלמות האבטחה תיעדו את הילדה נכנסת אל מתחם מרכז הקליטה, אך לא נראה שום תיעוד של יציאתה משם. בנוסף, היא טענה כי 14 דקות מהקלטות האבטחה של המתחם נמחקו באופן מסתורי. אבטה הוסיפה כי המשטרה הודתה בפניהם בעבר שהתיק הזה גדול על היכולות המקצועיות שלה.

המשפחה מצביעה על פער עצום ומתסכל בין היחס שקיבל המקרה של היימנוט לבין מקרים אחרים של ילדים נעדרים בארץ. כדוגמה לכך, הם מציגים את המקרה של יובל קוגן בן הארבע, שנעלם באשקלון ונמצא תוך יממה לאחר ששירות הביטחון הכללי וגורמי אמ"ן שולבו בחקירה מיד. המשפחה טוענת כי ההבדל המהיר בטיפול נובע מאפליה וגזענות כלפי עולים חדשים שאינם שולטים בשפה העברית.

אביה של הילדה, טספיה קסאו, תיאר את הכאב המלווה את המשפחה וציין כי הפער בטיפול שובר את ליבם לחלוטין. הוא הבהיר כי הוא שמח על מציאתו המהירה של הילד באשקלון, אך לא יכול להתעלם מכך שדרישות המשפחה להפעיל טכנולוגיות מתקדמות לא נענו במשך יותר משנתיים וחצי. האב סיפר כי נפגש בעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש את עזרתו, אך הבטחות שניתנו לא תורגמו למעשים בשטח.

מבחינה משפטית, המשפחה מציינת כי היועצת המשפטית לממשלה אישרה כבר בחודש ינואר האחרון את האפשרות לשלב את שירות הביטחון הכללי בחקירה, אך המהלך טרם מומש. הרשויות מסרו למשפחה כי מאחר שלא עולה חשד לרקע לאומני, אין הצדקה חוקית לערב את הארגון. מנגד, אנשי מקצוע מתחום הביטחון הסבירו למשפחה כי היעלמות מתוך מוסד ציבורי של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה מהווה פגיעה בריבונות המדינה ומצדיקה התערבות ביטחונית.

האב שיתף בתחושות הקשות שעוברות עליו ועל שאר הילדים בבית מאז היעלמותה של היימנוט. הוא תיאר מציאות יומיומית שבה המשפחה מתקשה לתפקד, לישון או לאכול, כשהם מרגישים תלויים בין החיים לבין המוות. הילדים הצעירים ממשיכים לשאול שאלות קשות על גורל אחותם, בעוד האב מסתובב ברחובות ומחפש כל העת תווי פנים מוכרים בין הילדות בגילה.

למרות הביקורת הנוקבת כלפי הממשלה ומערכת אכיפת החוק, האב ביקש להביע תודה עמוקה לאזרחים הרבים שמלווים את המשפחה ומסייעים בחיפושים ובהפגנות. הוא הדגיש כי הציבור הרחב הוא זה שנותן להם תקווה ומאיר את דרכם באפלה הגדולה שבה הם נמצאים. המוחים נחושים להמשיך להפגין ולחסום כבישים עד שהממשלה תורה באופן רשמי על כניסת השב"כ לתוך צוות החקירה של הילדה.