טראמפ דורש מבית המשפט העליון להגביל את ההצבעה בדואר

הממשל של הנשיא דונלד טראמפ פנה בפנייה דחופה ומטלטלת אל בית המשפט העליון של ארצות הברית, בדרישה חסרת תקדים להתערב באופן מיידי בסכסוך המשפטי על אודות הסדרי הבחירות הלאומיים. הפנייה הדרמטית של הממשל נועדה לאפשר את החלתן של הגבלות חדשות ונוקשות על הליכי ההצבעה באמצעות מעטפות דואר, צעד אשר מעורר סערה פוליטית ומשפטית עצומה ברחבי המדינה. המהלך המשפטי האגרסיבי מגיע בעיתוי קריטי במיוחד, כאשר המערכת הפוליטית כולה נמצאת בנקודת רתיחה חסרת תקדים לקראת הבחירות הקרובות, והמאבק על כל קול מגיע אל הפתח של הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר.

הבקשה המשפטית הדחופה של הממשל הוגשה ביום שני, והיא מהווה עליית מדרגה דרמטית בעימות החזיתי בין הממשל הפדרלי לבין רשויות המדינות השונות. הפנייה נעשתה ישירות אל שופטי בית המשפט העליון, ימים ספורים בלבד לאחר שבית המשפט הפדרלי לערעורים קיבל החלטה משמעותית אשר הותירה על כנן את ההגבלות על הצבעה בדואר ב-23 מדינות שהגישו תביעה נגד המדיניות של הממשל. החלטת בית המשפט לערעורים, שהתקבלה ברוב של שני שופטים מול אחד ביום שבת, יצרה מציאות משפטית מורכבת שבה המדינות נדרשות להיערך לשינויים מבניים עמוקים ומהירים בניהול הליך הבחירות שלהן, דבר שהוביל לתגובה מהירה ונחרצת מצד הבית הלבן.

בלב המחלוקת המשפטית עומד צו נשיאותי מיוחד שהוציא הנשיא דונלד טראמפ בחודש מרץ האחרון, אשר נועד להצר באופן משמעותי את הכללים המאפשרים הצבעה באמצעות הדואר. הממשל דורש כעת מבית המשפט העליון לבטל לחלוטין את הוראת המניעה המשפטית שאוסרת על שירות הדואר הפדרלי לחסום או למנוע משלוח של מעטפות הצבעה מסוימות. לפי הדרישה הממשלתית, יש לאפשר לשירות הדואר לפעול בהתאם להנחיות החדשות, האוסרות על טיפול והעברה של מעטפות הצבעה אשר אינן מתואמות באופן מלא ומדויק עם רשימות הזכאות הרשמיות של ציבור הבוחרים.

הטיעון המשפטי של הממשל מתבסס על הצורך ההכרחי, לשיטתו, להבטיח את טוהר הבחירות ולמנוע זיופים או אי-סדרים במערכת ההצבעה הלאומית. הממשל טוען בבקשתו כי שירות הדואר חייב לפעול לפי קריטריונים נוקשים וברורים של זכאות, וכי שליחת מעטפות ללא התאמה לרשימות הבוחרים המעודכנות עלולה לפגוע באמינות התוצאות של ההליך הדמוקרטי כולו. מנגד, ההחלטה של ערכאת הערעורים לחסום חלקים מרכזיים בצו הנשיאותי מנעה עד כה מהממשל ליישם את המדיניות הזו, ובכך יצרה חסם משפטי משמעותי שהממשל מנסה כעת להסיר בכל מחיר באמצעות פנייה לערכאה העליונה.

מנגד, המדינות שהגישו את התביעה מציגות עמדה משפטית ועקרונית קשוחה ומנומקת היטב נגד הצעדים של הממשל. נציגי המדינות טוענים בתוקף כי לנשיא דונלד טראמפ אין כל סמכות חוקית או חוקתית להטיל חוקים וכללים פדרליים על מערכות בחירות אשר מנוהלות, על פי החוקה, על ידי הרשויות המקומיות והמדינתיות באופן בלעדי. לטענת המדינות, הניסיון של הממשל המרכזי להתערב באופן כה בוטה וישיר בדרכי ניהול ההצבעה ברמת השטח מהווה חריגה חמורה מסמכות ופגיעה ישירה בעקרון הפדרליזם שמנחה את שיטת הממשל האמריקאית מאז הקמתה.

המאבק הנוכחי חושף שבר עמוק בנוגע לחלוקת הסמכויות בין הממשל הפדרלי לבין המדינות השונות בעת ניהול משברים לאומיים ואירועים פוליטיים רחבי היקף. בעוד שהממשל מתעקש כי יש לו את הזכות והחובה להתוות מדיניות אחידה לשירות הדואר הלאומי כדי לשמור על סדר, המדינות רואות בכך ניסיון פוליטי לצמצם את נגישות ההצבעה עבור קבוצות אוכלוסייה מסוימות שנוטות להשתמש בשירותי הדואר. הטיעונים המשפטיים שהוצגו בפני השופטים מתמקדים בשאלה האם הצו הנשיאותי מחודש מרץ אכן חרג מגבולות החוק, או שמא מדובר בכלי לגיטימי של הרשות המבצעת להסדרת הפעילות של סוכנויות פדרליות.

שירות הדואר עצמו נמצא בתווך של העימות המשפטי הסוער הזה, כאשר עליו לתמרן בין הנחיות סותרות של בתי המשפט השונים לבין הוראות ישירות שמגיעות מהנשיא ומהממשל בוושינגטון. ההחלטה להקפיא את יישום הצו ב-23 המדינות יצרה מצב של חוסר ודאות מנהלתי חמור, שכן פקידי בחירות מקומיים מתקשים לתכנן את הליכי העבודה ואת חלוקת המעטפות תחת איומים משפטיים מנוגדים. המדינות המעורבות בתביעה הדגישו כי שינוי הכללים ברגע האחרון, חודשים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, עלול להוביל לבלבול המוני בקרב המצביעים ולשיבוש מוחלט של הליכי ההצבעה המקומייים.

כעת, ההכרעה הרשמית והסופית עוברת לידיהם של שופטי בית המשפט העליון, שייאלצו להכריע בהקדם האפשרי בבקשת החירום שהוגשה להם. ההחלטה של השופטים בעניין זה צפויה לקבוע את הכללים המעשיים שיחולו על מיליוני אזרחים המבקשים לממש את זכותם הדמוקרטית באמצעות הדואר, ותהיה לה השפעה מכרעת על שיעורי ההצבעה ועל אופי ניהול הבחירות כולן. המערכת הפוליטית והמשפטית כולה ממתינה בדריכות לפסיקה, אשר עשויה לעצב מחדש את גבולות הכוח של הנשיא מול המדינות בשנים הבאות.