תקדים בבית המשפט: מנהלי קבוצות וואטסאפ אחראים ללשון הרע

בית משפט השלום בתל אביב קבע בפסק דין תקדימי כי מנהלי קבוצות באפליקציית המסרים וואטסאפ נושאים באחריות נזיקית בגין פרסום לשון הרע בקבוצות שבניהולם, ככל שלא פעלו להסרת התכנים הפוגעניים או לחסימת המפרסם. פסק הדין, שניתן על ידי השופט יאיר דלוגין, עוסק בתביעת דיבה שהגיש דורון בן שמעון, לוחם לשעבר בגדוד 9 של חטיבת השריון 14 במלחמת יום הכיפורים, נגד שלושה ממנהלי קבוצות הוואטסאפ של הגדוד: ענת קליינמן, בני בשן ויום טוב תמיר.

הרקע לתביעה נעוץ בסכסוך קשה בין לוחמי הגדוד, אשר לחמו בקרב במוצב אורקל בתעלת סואץ במהלך מלחמת יום הכיפורים. בקבוצות הוואטסאפ "גדוד 9 לעולמים" ו"קבוצת מפגש 50" פורסמו האשמות חמורות נגד בן שמעון על ידי לוחם אחר, המכונה בפסק הדין "המפרסם". ההאשמות כללו טענות על נטישה והפקרת פצועים בקרב, לצד קללות וגידופים אישיים קשים ברף הגבוה. התובע נמנע מלהגיש תביעה ישירה נגד המפרסם עצמו, בשל מצבו הנפשי המורכב וחשש לחייו, כפי שנטען על ידי רופא הגדוד דאז, פרופסור דוד עזרא.

השופט יאיר דלוגין דחה את הגנות "אמת דיברתי" ו"הבעת דעה בתום לב" שהעלו הנתבעים, וקבע כי הפרסומים מהווים לשון הרע חמורה וכי התקיימה כוונה לפגוע מצד המפרסם, החורגת מכל הגנה סבירה הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. בית המשפט קבע כי על מנהלי הקבוצות חלה חובה משפטית ומוסרית להפסיק את הפרסומים ולמנוע את המשך הפצתם, במיוחד לאחר שפנה אליהם התובע שוב ושוב בבקשה להתערב.

בפסק הדין נמתחה ביקורת על התנהלות המנהלים. לגבי ענת קליינמן ובני בשן נקבע כי בחרו להסיר מהקבוצה דווקא את הנפגע, דורון בן שמעון, ולא את המפרסם עצמו. לגבי יום טוב תמיר, מפקד הגדוד לשעבר ובעל עיטור המופת, נקבע כי פעל "מעט מדי ומאוחר מדי", שכן נמנע מלהוציא את המפרסם מהקבוצה אלא לאחר חודש וחצי, שבמהלכם פורסמו לפחות 12 הודעות פוגעניות נוספות.

בית המשפט פסק פיצויים משמעותיים לחובת הנתבעים בגין אחריותם המשפטית: ענת קליינמן חויבה בתשלום של 20,000 שקלים, יום טוב תמיר חויב בתשלום של 30,000 שקלים, ובני בשן חויב בתשלום של 40,000 שקלים. מנהלי הקבוצות הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, באמצעות עורכי הדין גיא בר וצבי פירון, בטענה כי מדובר בגיבורי מלחמה שנשאו באחריות משפטית ללא עוול בכפם, וכי לא קיימת להם יכולת טכנולוגית או שליטה מוקדמת על תכנים הנכתבים על ידי צד שלישי בקבוצה פתוחה.

השאלה המשפטית העקרונית בדבר גבולות אחריותם של מנהלי קבוצות ברשתות החברתיות טרם נדונה והוכרעה באופן מחייב בבית המשפט העליון. עד כה, בתי המשפט בערכאות הנמוכות השוו את מעמדם של מנהלי קבוצות למנהלי פורומים באינטרנט, המטילים אחריות במקרה של מודעות בפועל לתוכן הפוגעני והימנעות מפעולה להסרתו. ערעור זה עשוי להגיע לפתחו של בית המשפט העליון כדי לקבוע הלכה מחייבת בנושא.