עימות בבג"ץ: השופט הדתי נגד עורך הדין שטען שאסור להתגייס

דרמה חסרת תקדים נרשמה היום בבית המשפט העליון, במהלך הדיון הסוער בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. הדיון הטעון, שהתנהל בפורום מורחב של תשעה שופטים, הפך במהרה לזירת עימות הלכתית ואידיאולוגית חריפה, כאשר השופט הדתי דוד מינץ איבד את סבלנותו והתעמת ישירות עם עורך הדין החרדי נתן רוזנבלט, שהציג עמדה חד משמעית לפיה התורה אוסרת על הצעירים החרדים להתגייס לצבא במצב הנוכחי.

הדיון כולו התנהל באווירה חריגה ביותר, על רקע החלטתה המטלטלת של הממשלה לסרב להתייצב לדיון ולהציג הגנה על החוק. למרות שהוצע לממשלה ייצוג נפרד בשל התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה לחוק, בחרו השרים להחרים את הדיון ולהשאיר את כותלי בית המשפט ללא שום נציג רשמי שיגן על המהלך החקיקתי. "ללא נציגות לממשלה, אנחנו לא רואים טעם לקיים דיון במעמד צד אחד מול שער ריק", הזכירו נוכחים באולם החלטות קודמות, אך השופטים בחרו לקיים את הדיון בכל זאת בשל חשיבותו הציבורית הדרמטית של חוק האכיפה הפלילית.

מי שפרץ לחלל הריק והביא את קולו של הרחוב החרדי הוא עורך הדין נתן רוזנבלט, שהצטרף להליך מטעם עמותת "אמת ליעקב בישראל". רוזנבלט נשא מונולוג טעון וכואב שהציג את תחושת הרדיפה העמוקה של הציבור החרדי, תוך שימוש במונחים ישירים וקשים. "לקחו לנו את הדירות, שתקנו. לקחו לנו את התקציבים, את המעונות, לא צייצנו. לקחו לנו את האפשרות לצאת לחו"ל, שלוש שנים שאף חרדי בגיל גיוס לא יצא לחו"ל ולא דיברנו מילה", זעק באולם. "אבל כשזה הגיע למעצרים אנחנו בבעיה, בגלל שכשעוצרים אדם הוא לא יכול לקיים את המצווה".

רוזנבלט המשיך והציב בפני השופטים שאלה נוקבת שהקפיצה את יושבי כס השיפוט: "האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני הדילמה האם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או האם הוא רוצה לשמוע בקול החוק?". השאלה הזו הציתה מיד את חמתו של השופט דוד מינץ, שהתקשה להישאר אדיש לטיעון המגזרי המובהק.

"אדוני, עם כל הכבוד, אני מתאפק", קטע אותו השופט מינץ בקול רועם. "אני שומע את הדברים ואני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. יש איסור תורני להתגייס?". רוזנבלט השיב בביטחון: "כן, כבודו כאדם דתי יודע שיש איסור, כל גדולי ישראל". אך מינץ לא נשאר חייב ותקף בחזרה: "זה כשלעצמו נתון כנראה במחלוקת רצינית מאוד. לא כל גדולי ישראל! אדוני מדבר באופן מגזרי, מה זה הדבר הזה?".

העימות ההלכתי לא נצרר שם. רוזנבלט המשיך להתעקש והסביר את עומק הציות לחצרות הרבנים: "יש לי רב, אוקיי? יש לנו רב, ולציבור החרדי יש את הרבנים שלו. האם כבודו רוצה שאפעל נגד פסיקות הרבנים? האם זה הגיוני להעמיד אדם בדילמה כזאת?". השופט אלכס שטיין התערב אף הוא בדיון הלוהט, לאחר שרוזנבלט טען כי בית המשפט פסק תמיד נגד הציבור החרדי לאורך 78 שנות קיומו. "אם תתפנה לקרוא קצת פסקי דין מהעבר, אתה כנראה תחשוב אחרת", הטיח בו השופט שטיין.

בתוך כך, הציגו השופטים נתונים רשמיים שמטרתם לקרר את הלהבות המגזריות באולם. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, חשף נתונים רשמיים של המעצרים: "בין 1 בינואר 2025 לבין מאי 2026 נעצרו 333 חייבי גיוס, מתוכם 105 חרדים, פחות מ-30%". רוזנבלט סירב לקבל את הנתונים וטען בנחרצות כי כל בחור חרדי שמגיע עם מסמכים רפואיים ללשכת הגיוס נעצר מיד באופן אוטומטי לעשרים ימי מחבוש עוד לפני שבכלל מבררים את עניינו.

מנגד, נציגי הייעוץ המשפטי של הכנסת והממשלה תיארו תמונה מדאיגה של פגיעה בשלטון החוק. נציג יועמ"שית הכנסת, עורך הדין יצחק ברט, הודה במבוכה כי "היו פגמים קשים בחקיקה" וכי החוק חוקק בניגוד מוחלט לחוק יסוד ולתקנון הכנסת, ולכן "אין ברירה אלא לבטלו". עורך הדין ענר הלמן, המייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הוסיף כי מדובר בחוק "פסול ופוגעני" המעניק חסינות מוחלטת למשתמטים בעיצומה של מלחמה קשה, בה חסרים לצבא כ-12 אלף חיילים באופן מיידי.

בסיומו של הדיון הסוער והמתוח, שארך פחות משעה וחצי, חתם עורך הדין רוזנבלט את דבריו בפנייה דרמטית וישירה לשופטים: "אנחנו מבקשים שבג"ץ יוכיח פעם אחת שהוא לא אנטי-חרדי". המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, הודיע באופן רשמי כי הדיון ננעל וכי פסק הדין המכריע בעניין עתיד מעצרי העריקים החרדים יינתן בזמן הקרוב.