ראש השב"כ שינה עמדה: מפלגה המזוהה עם תנועת "כך" תרוץ לכנסת

תפנית דרמטית טלטלה היום את הזירה הפוליטית: מפלגת "ישראל יהודית שלמה ואיתנה", שנחשדה בזיקה הדוקה לתנועת "כך" שהוכרזה כארגון טרור, תוכל בכל זאת להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. רשמת המפלגות אישרה את רישומה, אחרי ששירות הביטחון הכללי הפך את עמדתו ב-180 מעלות.

מאחורי המהלך עומד ראש השב"כ דוד זיני, שהחליט לבחון מחדש את החומרים המודיעיניים שעליהם התבססה הפסילה המקורית. חוות הדעת הישנה, שכתב ראש השב"כ הקודם רונן בר, הייתה חד משמעית: "בידינו מודיעין מהימן המלמד כי המפלגה מובלת ומתבססת על דמויות האוחזות באידיאולוגיית ארגון הטרור ופעולות כדי להפיצה ולקדמה. לשון אחר, המפלגה היא המשכו של ארגון הטרור כך".

צילום: צילום: IDF Spokesperson's Unit photographer / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

אלא שזיני, לאחר שנכנס לתפקידו, ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לדחות בשבועיים את הדיון הגורלי שהיה אמור להתקיים בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים. הבקשה החריגה נועדה לאפשר לו לעבור בעצמו על החומרים מתקופת קודמו. כשסיים את הבדיקה, המסקנה הייתה שונה לגמרי: "מכלל הנתונים אשר בידינו ניכר כי ישנו בסיס המצביע על זיקה בין מפלגת ישראל יהודית שלמה ואיתנה לבין תנועת כך", נכתב בחוות הדעת המעודכנת. לא עוד "המשך ישיר" לארגון טרור, אלא "זיקה" בלבד.

הפרקליטות הודיעה לבית המשפט העליון כי היא מבקשת למחוק את ההליך שנועד למנוע את רישום המפלגה. פרקליט מחלקת הבג"צים, רועי שוויקה, הסביר כי נמצאו "פערים בניתוח המודיעין" שנמסר בשעתו, וכי הרף המודיעיני הנוכחי אינו עומד בסטנדרט שקבע בית המשפט לפסילת מפלגות. מלשכת ראש השב"כ נמסר בלשון דומה: "הבסיס המודיעיני המוצק המצוי בידינו כעת אינו ברף חד משמעי ובהיר ביחס לרף אותו קבע בג"ץ לעניין פסילת מפלגות".

רשמת המפלגות, שקיבלה את חוות הדעת החדשה, נימקה את החלטתה במשקל הכבד של הזכויות החוקתיות העומדות על הפרק, ובהן הזכות לבחור ולהיבחר וחופש ההתאגדות, לצד הרף הגבוה שקבעה הפסיקה לשם פסילת מפלגה. בפועל, שנתיים של סירובים חוזרים ונשנים למפלגה שמזוהה עם מיכאל בן ארי וברוך מרזל הסתיימו בין רגע.

צילום: צילום: אהוד אמיתון - יחידת תצפית / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

עורך הדין של המפלגה, יצחק בם, לא חסך במילים. "תפקידו של השב"כ הוא לסכל טרור ולא לעסוק בפסילת מפלגות", אמר. "טוב ששב"כ מתקן את נזקי רונן בר וחוזר לייעודו המקורי. מוטב מאוחר ואחרי אלף מאתיים הרוגים מאשר לעולם לא", הוסיף, ברמיזה חדה למחדל השבעה באוקטובר שהתרחש בתקופת כהונתו של בר.

לא כולם שמחו על התפנית. באגודה לזכויות האזרח, שביקשה להצטרף להליך המשפטי כדי למנוע פסילה על בסיס חומר חסוי, בירכו על התוצאה הסופית אך מתחו ביקורת חריפה על מוסד השב"כ עצמו. היועץ המשפטי של הארגון, עודד פלר, מסר: "ההליך הוכיח כמה קל לשב"כ לסמן פעילות פוליטית כאסורה על יסוד ראיות חסויות, ובאיזו קלות הוא משנה את עמדתו במאה ושמונים מעלות בהתאם לזהות ראש השירות. זכינו לתמרור אזהרה: מה שהופנה נגד מפלגה כהניסטית הפעם יכול להיות מופנה נגד ערבים ונגד מתנגדים פוליטיים בעתיד. אסור להפקיד בידי שב"כ את ניהול כללי המשחק הדמוקרטיים".

מדובר בפרק נוסף במאבק ארוך ומתמשך. לפני הבחירות לכנסת ה-22 קבע בית המשפט העליון בערעור כי ברוך מרזל ובנצי גופשטיין אינם רשאים להתמודד, בשל הסתה לגזענות. מאז ניסתה המפלגה יותר משנתיים להירשם בפנקס המפלגות, ובקשותיה נדחו שוב ושוב על בסיס חוות דעת חסויות של השב"כ.

כעת, עם הסרת ההתנגדות ואישור הרשמת, יוכלו בן ארי ומרזל לצאת לדרך פוליטית מחודשת. נותר לראות אם ההליך המשפטי סביב חוות הדעת המתחלפות יעורר בהמשך דיון נוסף בשאלה הרחבה יותר: עד כמה ראוי שהשב"כ יהיה הגורם שמכריע אילו מפלגות רשאיות להתמודד בבחירות בישראל.