טיקטוק נגד פייק בבחירות: תסיר סרטונים מזויפים גם אם סומנו

מתקפת המנע החלה: טיקטוק מפרסמת שורת הנחיות מחמירות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 שייערכו ב-27 באוקטובר, אחרי שהרשת הוצפה בסרטוני תעמולה שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. החברה מבהירה כי לא תאפשר פרסום פוליטי ממומן, תחמיר את האכיפה נגד דיסאינפורמציה ותוכן מטעה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, ותשיק מרכז בחירות ייעודי בתוך האפליקציה.

הפרט המטלטל במדיניות החדשה: תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית ונועד להטעות בוחרים יוסר מהפלטפורמה גם אם היוצר סימן אותו כנדרש. בטיקטוק מדגישים כי "תוכן AI מזיק או מטעה יימחק מידית, גם אם היוצר סילק את האחריות וסימן אותו כתוכן המיוצר על ידי מחשב". סימון בלבד, אם כן, לא יציל אף סרטון שנועד לעוות את המציאות.

החברה טוענת כי מדובר במדיניות גלובלית שנוסתה כבר ביותר מ-250 מערכות בחירות ברחבי העולם, לא בהמצאה ישראלית. לקראת מערכת הבחירות הוקם בישראל צוות משימה ייעודי, הכולל מומחים למדיניות תוכן, סייבר, דיסאינפורמציה ויושרת בחירות, הפועל בשיתוף גופי בדיקת עובדות ועדת הבחירות המרכזית וטכנולוגיות ניטור מתקדמות.

אחד הדגשים המרכזיים הוא הזיהוי הטכני של תוכן מזויף. יוצרים מחויבים לסמן תוכן ריאליסטי שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, והחברה מטמיעה את תקן C2PA הבינלאומי, שמאפשר לזהות אוטומטית תוכן AI שנוצר בכלים חיצוניים כמו מידג'רני או של OpenAI ולסמן אותו גם אם המשתמש לא עשה זאת בעצמו. בנוסף מוטמעים סימני מים בלתי נראים שממשיכים ללוות את הסרטון גם לאחר עריכה, הורדה או העברה לפלטפורמה אחרת.

בטיקטוק מבהירים כי הכללים יחולו ללא קשר לכוונת המפרסם. גם סרטון שהועלה כבדיחה או כניסוי עלול להיות מוסר אם הוא גורם לצופים להבין באופן שגוי כיצד ומתי ניתן להצביע. ייאסר פרסום מידע כוזב על מועד ההצבעה, מיקום הקלפיות או אופן ההצבעה, וכן ניסיונות לשבש את הבחירות, להתחזות לפוליטיקאים או לגופי תקשורת, או ליצור באופן מלאכותי תחושת תמיכה ציבורית.

הצעד המשמעותי ביותר עבור עולם הקמפיינים הוא איסור מוחלט על פרסום פוליטי ממומן. חשבונות של ממשלות, פוליטיקאים ומפלגות לא יוכלו להשתמש בכלי הפרסום והמונטיזציה של האפליקציה, לרבות הרווחה מתוכן, קבלת מתנות כספיות ממשתמשים או תשלום להגברת תפוצת סרטונים. גם תשלום ליוצרי תוכן תמורת קידום מועמד או מפלגה ייאסר לחלוטין. החריג היחיד: ועדת הבחירות המרכזית, שתוכל לפרסם מידע תפעולי כמו מועדי הצבעה ומיקום קלפיות.

במקביל תופעל בתוך האפליקציה מרכז בחירות ייעודי, שיציג מידע רשמי ומאומת מוועדת הבחירות המרכזית לצד כלים לזיהוי דיסאינפורמציה. משתמשים שיחפשו או יצפו בתכנים הקשורים לבחירות ינותבו אליו אוטומטית. ביום ספירת הקולות, טענות שלא ניתן לאמת מיידית לא יוסרו אך יסומנו כ"לא מאומתות", ייחסמו מהפצה בעמוד ההמלצות הראשי ויוצגו לצד אזהרה מפורשת.

לצורך אימות התכנים בישראל, טיקטוק עובדת עם סוכנות הידיעות רויטרס, המשמשת גוף בדיקת עובדות עצמאי המוסמך על ידי רשת בינלאומית לבדיקת עובדות. בטיקטוק מסבירים: "מערכות בחירות הן אירועים ציבוריים רגישים המהווים יעד לקמפיינים סמויים. העבודה שלנו כוללת סיכול ממוקד של רשתות השפעה זרות ומחיקת חשבונות הפועלים בתיאום להטעיית הציבור". במחצית הראשונה של השנה הוסרו ברחבי העולם יותר מ-40 רשתות השפעה סמויות שפעלו בתיאום.

הנתונים מהשטח בישראל כבר מרשימים בהיקפם: על פי דוח אכיפת כללי הקהילה של החברה, ברבעון הראשון של 2026 בלבד הוסרו בישראל 551,341 סרטונים. כ-3% מהם הוסרו בשל הפרות הקשורות ליושרה, אותנטיות או מידע מטעה על הבחירות, כאשר 99.1% מהתכנים הללו הוסרו עוד לפני שדווחו על ידי משתמשים. 98.3% מהתוכן שהוסר ביוזמת החברה בתחום זה הפר את המדיניות בנוגע ליושרה אזרחית ויושרת בחירות.

עם התקרבות מועד הבחירות ב-27 באוקטובר, טיקטוק צפויה לשתף בעדכוני אכיפה נוספים במרכז התקשורת הגלובלי שלה. השאלה הפתוחה היא עד כמה מנגנוני הזיהוי יעמדו בקצב שבו מתפתחים כלי הבינה המלאכותית ליצירת סרטונים מזויפים, ועד כמה האכיפה תעמוד במבחן בפועל כשהקמפיינים בישראל יגיעו לשיאם.