גורם מדיני בכיר: ההחלטה על איראן נתונה בלעדית בידי טראמפ

גורם מדיני בכיר בישראל חשף בתדרוך לכתבים בוושינגטון כי ההחלטה הגורלית על עתיד המערכה מול איראן נמצאת כעת בידיו הבלעדיות של הנשיא דונלד טראמפ. לדבריו, כל האפשרויות מונחות על השולחן, מהסכם מדיני ועד תקיפה צבאית משמעותית. התדרוך התקיים יממה לאחר פגישה בין טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, ולפי אותו גורם האווירה בפגישה הייתה מצוינת.

צילום: נוצר באמצעות AI

הגורם המדיני פירט כי על השולחן שלוש אפשרויות מרכזיות: הסכם עם טהראן, הידוק אמצעי הלחץ הכלכליים, או העצמת התקיפות בתוך איראן עצמה. "דיברנו על כל אחת מהאפשרויות הללו בהרחבה וביושר. לא כדי לקדם את אחת מהן, אלא לבדוק אובייקטיבית מה תהיה התוצאה הרצויה ביותר, איך מגיעים אליה, מה הסכנות ומה היתרונות והחסרונות בכל אפיק", אמר.

לגבי תרחיש של תקיפה איראנית נגד ישראל, הגורם היה חד משמעי: "אם האיראנים יתקפו אותנו, אין מצב שלא נגיב בעוצמה. הם לא תקפו אותנו עד עכשיו, אבל הם התקרבו ותקפו בירדן. אולי הם ינסו ברמות יותר נמוכות, כמו כטב"מים. האיראנים יודעים את זה". דבריו מסתמכים על הערכה ברורה בירושלים שכל ניסיון תקיפה ייענה בתגובה ישראלית נחרצת.

באשר למנהיג העליון האיראני, מוג'תבא חמינאי, מסר הגורם המדיני פרט מטריד: "מאז תחילת שאגת הארי אף אחד לא יכול להעיד שהוא ראה את האייתוללה. אנחנו יכולים להעיד שהוא חי. הוא בסך הכל כרגע מאוד שלילי בהשפעתו, אבל הוא קיים". לצד זאת נחשף כי בידי איראן נמצאים כיום כ-1,500 טילים בליסטיים, לאחר שהיכולת לייצר אותם נפגעה קשות במהלך המערכה האחרונה. "פגענו ביכולת הייצור שלהם, הסגנו את זה כמה שנים טובות. כמות הייצור שלהם היום שונה", ציין.

לצד המידע על החימוש, עולה כי מצבה הכלכלי של איראן קשה מאוד. הגורם תיאר תורים ארוכים בתחנות דלק, שיבושים באספקת דיזל וניצני הפגנות של אזרחים מתוסכלים, כשלדבריו המשטר האיראני חושש מכך מאוד. במקביל דווח כי בישראל מזהים בתקופה האחרונה מהלך שיקום נרחב שמקדמת טהראן, בסיוען של מדינות זרות. בכירים בירושלים מגדירים את התהליך "משמעותי מאוד" מבחינה ביטחונית ואסטרטגית, והמידע שנאסף בנושא צפוי להיות מוצג בפני גורמים אמריקנים בימים הקרובים. גם בוושינגטון מכירים בסוגיה, כשגורם אמריקני אישר כי ההערכות מבוססות גם על מידע מודיעיני עצמאי של ארצות הברית.

נתון נוסף שנחשף נוגע לתמונת המצב בשטח בישראל. במקביל לדיונים המדיניים, נבחנת האפשרות לפעולה צבאית נוספת במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, על רקע החשש מהתעצמות מחודשת של גורמי טרור באזור. בנוסף, נשאל הגורם המדיני על המשך הנוכחות הישראלית בלבנון ובסוריה, והשיב: "טורקיה מחזיקה בחמישה אחוזים משטחה של סוריה, וישראל מחזיקה באלפית. השטח מאוד לא יציב. אנחנו נמצאים שם כדי להגן על עצמנו, וכל עוד האיום נמשך, נישאר במקומות האלה".

סקר חדש שפורסם באותם ימים ונערך בידי הארגון ההולנדי לניתוח עמדות באיראן, שכלל למעלה משלושים ואחד אלף נשאלים בני חמש עשרה ומעלה בתוך איראן, מציג תמונה מפתיעה. כארבעים אחוז מהאיראנים רואים בתקיפות ישראל וארצות הברית "התערבות הומניטרית", בעוד שארבעים ושמונה אחוז חולקים על ההגדרה הזו ורואים בהן תוקפנות צבאית. הסקר מצא גם כי מעל מחצית מהאיראנים, חמישים ואחד אחוז, מחזיקים בדעה חיובית על נתניהו, לעומת שלושים ושמונה אחוז שרואים אותו בשלילה. רק שלושה עשר אחוזים מהנשאלים הביעו רצון להמשיך לחיות תחת המשטר האיסלאמי.

בשולי התדרוך התייחס הגורם המדיני לסערה שפרצה בישראל סביב סרטון תעמולה של הליכוד נגד האלוף במיל' גדי איזנקוט. לדבריו, ראש הממשלה נתניהו לא צפה כלל בסרטון, והוא מציע שלא לעסוק בנושא השכול מכל כיוון פוליטי. הגורם הפנה ביקורת חדה כלפי הביקורת הציבורית: "למה לא מתעסקים באיומי הרצח על יאיר ושרה? אם זה היה הפוך הייתם משתקים את המדינה". דבריו נאמרו בתגובה לגל הזעם שהתעורר בעקבות הסרטון, וביקשו להסיט את תשומת הלב לאיומים שמופנים לפי דבריו כלפי בני משפחת ראש הממשלה.

בירושלים ובוושינגטון ממשיכים בימים הקרובים לגבש עמדה משותפת מול איראן, כאשר לדברי הגורם המדיני הבכיר עצם המידע על תהליך השיקום האיראני צפוי לעלות בשיחות הקרובות בין הצדדים. בינתיים נותרת השאלה המרכזית פתוחה: האם טראמפ יבחר בהסכם, בהחמרת הלחץ הכלכלי, או בהעצמת התקיפות באיראן עצמה.