חמאס מאשר את מתווה טראמפ לפירוק הנשק, ישראל מתנה נסיגה בפירוז מלא

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע על פריצת דרך במשא ומתן להסדר עתידה של רצועת עזה. לדבריו, "ועדת השלום" שהקים השיגה הסכמה על "פירוק מלא של חמאס וכל הארגונים החמושים האחרים ברצועה". ההכרזה נמסרה השבוע, ולפיה חמאס תעביר בהדרגה את נשקה לגורם פלסטיני חדש שיוקם באזור.

צילום: צילום: The White House / נחלת הכלל / ויקימדיה קומונס

לפי ההסכם, נשקו של הארגון יימסר בשלבים לוועדה לאומית לניהול עזה, גוף המורכב מטכנוקרטים פלסטינים ופועל תחת פיקוח "ועדת השלום" של טראמפ. הוועדה אמורה להחליף את חמאס בניהול האזרחי של הרצועה. מועד מדויק ליישום המהלך לא צוין, וגם היקף הפירוק בפועל נותר לוט בערפל.

בממשלת ישראל נשמרת שתיקה רשמית, אך מאחורי הקלעים גוברים קולות של אי שביעות רצון. גורמים ישראלים מביעים חשש שההסכם אינו כולל ערבויות מספקות לכך שחמאס אכן ינטוש את נשקו, ולא רק יעביר חלק ממנו לגורם שהוא עצמו ימשיך לשלוט בו בעקיפין. הביקורת מתמקדת גם בשאלת הפיקוח בפועל על תהליך הפירוק, ובזהות האנשים שיאיישו את הוועדה החדשה.

בכיר בארגון הטרור חמאס מסר לסוכנות הידיעות האמריקאית כי הארגון מקבל את מפת הדרכים המדינית שהציג טראמפ לסיום המלחמה, ובכלל זה מסירת נשקו. עם זאת, גורם ישראלי בכיר מסר כי ישראל דורשת "פירוק מלא של חמאס, לרבות הוצאת כלל הנשק מרצועת עזה ופירוז מוחלט של השטח כתנאי לכל תהליך" של נסיגה, והבהיר כי ההסכם שגובש "לא כולל מענה מספק לדרישות הללו". בירושלים חזרו והבהירו כי לא תתבצע כל נסיגה של צה"ל מהקו הצהוב הנוכחי בלי פירוק אמיתי של חמאס מנשקו. חמאס, מצדו, פרסם הודעה רשמית לפיה התנאי הבסיסי להמשך יישום הסכם פירוק הנשק הוא הפסקת ההרג והתוקפנות מצד ישראל ונסיגה מרצועת עזה, ולפי ההודעה ההסכמה למסור נשק כבד הותנתה גם בכניסת ועדה מנהלית אזרחית, פריסת כוח הגנה בינלאומי, פירוק מיליציות, שיקום הרצועה והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

טראמפ, מנגד, הדגיש כי קיימת הבנה מלאה בינו לבין ישראל בנוגע לתוכנית. בראיון שנתן טען כי ההסכמה כוללת גם מחויבות לפעולה משותפת נגד ארגוני טרור ברצועה, אך נמנע מלפרט את אופייה של אותה פעולה. הוא חזר והדגיש כי המטרה המרכזית היא יציבות באזור, בזמן שהמתיחות בין ישראל לחמאס ממשיכה להתקיים על רקע לחימה ופעולות צבאיות מתמשכות ברצועה.

בכיר אמריקאי הזהיר כי טראמפ "יהיה מאוכזב מאוד" אם ישראל תפעל לסיכול התוכנית. האזהרה משקפת את הלחץ שמפעילה וושינגטון על ירושלים לקבל את ההסדר כפי שהוא, גם אם לא כל פרטיו ברורים דיים. בפועל, מדובר בתמונת מצב שבה ישראל נדרשת להסכים למהלך שגובש מול חמאס בלי שהיא הייתה שותפה מלאה לניסוחו הסופי.

הרקע להכרזה הוא סדרת פגישות ושיחות שהתקיימו בשבועות האחרונים בין גורמים אמריקאים לישראלים, במטרה להסדיר את עתיד הרצועה לאחר תקופה ממושכת של לחימה. התוכנית של טראמפ מבקשת לשלב בין פירוק נשק חמאס לבין בניית מנגנון שלטוני חלופי, אך היא אינה מתייחסת במפורש לשאלת נוכחות צבאית ישראלית ברצועה בשלב שלאחר היישום. לפי ההסכם המדובר, השלטון בחלקה המערבי של רצועת עזה יועבר לוועדה טכנוקרטית פלסטינית שתפוקח על ידי מועצת השלום הבינלאומית, וכוח בינלאומי לייצוב יסייע לה בפריסה בשטח, אולם ההסכם טרם נחתם רשמית ונותרות שאלות פתוחות רבות, בהן זהות הגורם שיקבל בפועל את הנשק והלוח זמנים לנסיגת הכוחות הישראליים.

בפועל, ההכרזה של טראמפ נשמעת נחרצת, אך חסרה בשלב זה כל מנגנון אכיפה או לוח זמנים מחייב. חמאס, מצדו, מוכר בעבר בהסכמות עקרוניות שלא תמיד תורגמו למעשים בשטח. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם מדובר בפירוק נשק אמיתי, או בהעברת שליטה פורמלית בלבד תוך שהארגון ממשיך להחזיק בהשפעה בפועל דרך הוועדה החדשה.

הפרסום עורר תגובות חריפות בפוליטיקה הישראלית. שר ביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את ההסכם וכתב בטלגרם כי הוא "בלתי מתקבל על הדעת". לדבריו, "אחרי טבח 7 באוקטובר, דמם של כל אנשי חמאס על ראשם, ולכן מחויבות להפסיק את הסיכולים של רוצחי הארגון שווה להסכמה שהארגון יתאושש להרג נוסף". בן גביר קרא להמשיך את הסיכולים ברצועה ולעודד הגירה של תושבי עזה, והוסיף כי "ישראל צריכה לנצח". גם ראש מפלגת "ישר", האלוף במיל' גדי איזנקוט, שמתמודד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות הקרבות, מתח ביקורת חריפה ואמר כי כל הסכם שלא ישמיד את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס יחשב לכישלון מוחלט של ממשלת ישראל. הוא הטיח בנתניהו כי "נכנע מתוך חולשה פוליטית בלי להשיג את מטרות המלחמה", וביקר את הממשלה על כך שהציבור בישראל שמע את פרטי ההסכם "המכריע" מפרסומים זרים ולא מהממשלה עצמה.

בירושלים ממתינים לפרטים נוספים לפני שיוצאים בהצהרה רשמית. בינתיים, ההכרעה הפוליטית מונחת בעיקר בידי וושינגטון, כשישראל נדרשת לבחור בין שיתוף פעולה עם התוכנית האמריקאית לבין העמדת סימני שאלה פומביים שעלולים להעכיר את היחסים עם הממשל. בימים הקרובים צפויות להתבהר השאלות המרכזיות: מי יאייש את הוועדה הפלסטינית, מהו לוח הזמנים לפירוק בפועל, ואיזה תפקיד תשחק ישראל בפיקוח על יישום ההסכם.

טראמפ מכריז על הסכם לפירוק נשק חמאס ברצועת עזה, אך ישראל נותרת ספקנית לגבי יישומו בפועל.