ארדואן רוצה לשלוח חיילים טורקים לגבול ישראל-לבנון

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הכריז כי ארצו מעוניינת לשלוח חיילים טורקים לגבול עם ישראל, במסגרת הכוח הביטחוני החדש שיחליף את כוחות יוניפי"ל של האו"ם בדרום לבנון. את ההצהרה הדרמטית מסר ארדואן במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, שהגיע לביקור באנקרה.

"לאחר נסיגת הכוח הבינלאומי הנוכחי, טורקיה מעוניינת להשתתף בכל היוזמות שנועדו להבטיח ולחזק את ריבונותה של לבנון", אמר ארדואן. הוא הוסיף כי "סיום המנדט של יוניפי"ל בלבנון הוא התפתחות חשובה" מבחינת טורקיה.

מנדט יוניפי"ל, שהחל לפעול ב-1978 בעקבות מבצע ליטני שערך צה"ל בדרום לבנון, צפוי להסתיים סופית ב-2027. מועצת הביטחון של האו"ם החליטה על כך פה אחד באוגוסט אשתקד, לאחר לחצים של ישראל וארצות הברית שטענו כי הכוח, שמנה כ-7,500 חיילים מ-47 מדינות, לא מנע את התעצמותו הצבאית של חיזבאללה באזור. בתום תקופת הנסיגה תועבר האחריות הביטחונית באופן בלעדי לממשלת לבנון.

מלבד טורקיה, גם צרפת ואיטליה הביעו עניין להשתתף בכוח שיחליף את יוניפי"ל, אך עדיין לא ברור אילו מדינות בפועל ייקחו בו חלק, ומה תהיה מסגרת הפעולה שלו, האם תחת חסות האו"ם או בהסדר אחר. ישראל צפויה להתנגד נחרצות לשילובה של טורקיה בכוח, נוכח היחסים העכורים בין המדינות בשנים האחרונות. ישראל כבר הצליחה למנוע את הצטרפות טורקיה לכוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה, אך במקרה של לבנון, שבה ישראל אינה שולטת בכל השטח, ייתכן שהמשימה תהיה קשה יותר.

נשיא לבנון עאון, מצדו, אמר כי הוא מקווה שהביקור באנקרה יסמן "שלב חדש" ביחסי שתי המדינות. "זהו רגע מכריע שבו אנו משקמים את האזור שלנו ומעצבים מחדש את עתידנו", אמר עאון. "אני בטוח שביקור זה יסמן את תחילתו של שלב חדש ביחסי לבנון-טורקיה, שיתמקד בשותפות, באמון ובפעולה משותפת".

ארדואן התחייב לתמוך בשיקומה הכלכלי של לבנון לאחר המלחמה, ולסייע לצבא הלבנוני הסובל ממחסור תקציבי חמור. "כמובן שגם תמיכתנו בכוחות המזוינים של לבנון בתחום הביטחון תימשך", אמר. הוא הוסיף כי טורקיה נכונה להעניק כל סיוע אפשרי לשיקום דרום לבנון, שנפגע קשות מהתקיפות הישראליות. ארדואן קרא גם להעמקת הדיאלוג בין לבנון וסוריה, שלטענתו יועיל לשתי המדינות, שכן לטורקיה השפעה רבה על דמשק.

הביקור באנקרה מתקיים על רקע מצב רגיש בשטח. מלחמת ישראל-חיזבאללה האחרונה פרצה ב-2 במרץ, לאחר שחיזבאללה שיגר רקטות לעבר ישראל בפעם הראשונה מאז הפסקת האש של נובמבר 2024. לפי משרד הבריאות בלבנון, ההתקפות הישראליות מאז ה-2 במרץ הביאו למותם של יותר מ-4,300 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-12 אלף נוספים. ב-26 ביוני הושג הסכם מסגרת בתיווך ארצות הברית, לפיו ישראל תיסוג בהדרגה מהשטחים שהיא מחזיקה בדרום לבנון, בתמורה לפירוק הנשק של חיזבאללה.

ואולם, גם לאחר החתימה על ההסכם, ממשיכות התקיפות הישראליות בדרום לבנון. נשיא לבנון עאון גינה בחריפות תקיפה שבה פוצצו כוחות צה"ל מנהרות מתחת למבצר הביסטורי טירת בופור, המוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לדבריו, ההתפוצצויות יצרו גלי רעידת אדמה בעוצמה של 3.8 בסולם ריכטר, ולטענתו מדובר בהפרה בוטה של ההתחייבויות שמסכנת את יישום הסכם המסגרת. ישראל, מצדה, טענה כי מדובר בפעולה נגד מנהרות של חיזבאללה שנועדו לשמש לתקיפת יישובי הגליל.

בינתיים, בזירה נוספת ניכרת ההתעצמות הטורקית באזור כולו. חיל הים הטורקי, השני בגודלו בנאט"ו, ממשיך לבסס נוכחות גם בסוריה, לרבות עגינת ספינת מלחמה טורקית בנמל לטקייה, מה שמדגיש את שאיפתה של אנקרה להרחיב את השפעתה האזורית. בירושלים עוקבים בדאגה אחר המהלכים הטורקיים, שכן הצטרפות אפשרית של חיילים טורקים לגבול הצפוני תוסיף שכבת מורכבות חדשה ליחסים המתוחים ממילא בין ישראל לטורקיה.

בשלב זה טרם ידוע אילו מדינות בפועל יורכבו כוח הביטחון החדש בדרום לבנון, ומה תהיה מידת מעורבותה של טורקיה בו. הנושא צפוי לעלות לדיון בפגישות בינלאומיות נוספות, ובהן פגישה ברומא שנועדה לקדם את יישום הסכם המסגרת המשולש בין ישראל, לבנון וארצות הברית.