גורם מדיני מבהיר: ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי בעזה

גורם מדיני בכיר הבהיר היום (שני) כי ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה, וכי צה"ל ימשיך לפעול לסיכול כל איום על אזרחי ישראל וחייליה. ההצהרה מגיעה על רקע ביקורת שהשמיעו השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק בעקבות החלטת הקבינט לאשר את כניסת כוח הייצוב הבינלאומי לרצועה.

צילום: צילום: MathKnight-at-TAU / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

"ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה ותמשיך לסכל כל איום", אמר הגורם המדיני, במטרה להבהיר כי אישור כניסת הכוח הבינלאומי אינו מהווה שינוי במדיניות הביטחונית של ישראל באזור.

ההחלטה של הקבינט לאשר את כניסת כוח הייצוב הבינלאומי, המוכר בכינויו ISF, לרצועת עזה התקבלה בעקבות הסכם שגובש בין מועצת השלום לבין חמאס. ההסכם כולל מתווה לפירוק הארגון מנשק, נושא שנחשב מרכזי בכל דיון על עתיד הרצועה לאחר המלחמה.

כניסת כוח בינלאומי לשטח רצועת עזה נתפסת כצעד משמעותי בתהליך שנועד לייצב את האזור, אולם היא מעוררת חששות בקרב חלק מהגורמים הפוליטיים בישראל. השרים סמוטריץ' וסטרוק, המזוהים עם הקו הימני של הממשלה, הביעו הסתייגות מהמהלך.

הביקורת של השניים נוגעת בעיקר לשאלת הריבונות והשליטה הביטחונית בשטח, מתוך חשש כי נוכחות של כוח בינלאומי עלולה להגביל את חופש הפעולה של צה"ל ברצועה. הגורם המדיני ביקש להרגיע חששות אלה, והדגיש כי ישראל שומרת לעצמה את הזכות להמשיך ולפעול נגד כל איום, ללא קשר לנוכחות הכוח הבינלאומי.

עוד נמסר כי ההסכם בין מועצת השלום לחמאס על פירוק הארגון מנשק נתפס כחלק מתהליך רחב יותר שמטרתו לבסס יציבות ארוכת טווח באזור. עם זאת, לא נמסרו פרטים מלאים על לוחות הזמנים ליישום ההסכם או על אופן הפיקוח על ביצועו בפועל.

גורמים מדיניים ציינו כי הקו האדום של ישראל נותר ללא שינוי, וכי כל ניסיון לפגוע באזרחים או בחיילים ייענה בתגובה צבאית, גם אם הכוח הבינלאומי יהיה נוכח בשטח. ההבהרה הזו נועדה, בין היתר, לשכך את הביקורת הפנימית בממשלה ולהראות כי מדובר בהסדר טכני ולא במדיניות מרוככת כלפי חמאס.

בשלב זה לא ברור מתי בדיוק צפוי כוח הייצוב הבינלאומי להיכנס בפועל לשטח הרצועה, וגם לא ידוע אילו מדינות ישתתפו בו. הנושא צפוי להמשיך ולהעסיק את הזירה הפוליטית בישראל בימים הקרובים, במיוחד לנוכח ההתנגדות שהובעה מצד חלק מהשרים בממשלה.

הדיון הציבורי סביב האישור צפוי להימשך, כאשר גורמים בממשלה מנסים לאזן בין ההתחייבות הבינלאומית ליישום ההסכם עם חמאס לבין השמירה על עצמאות הפעולה הביטחונית של ישראל בשטח.