שמונה משפחות יהודיות נכנסו היום (רביעי) לשמונה בתים בעיר יריחו, לאחר מבצע רכישה חשאי שנשמר בסוד עד לרגע האחרון. את המהלך הובילה תנועת נחלה, בגיבוי ובליווי מועצת בנימין. מדובר בהקמת השכונה היהודית הראשונה בתוך יריחו מאז תקופת החשמונאים.
הבתים נמצאים על אדמות מדינה בשטח המועצה האזורית בנימין, חלקם בפאתי העיר ובסמוך לאתר הארכיאולוגי ארמונות החשמונאים. לפי מובילי המהלך, הבתים נרכשו בכסף מלא והעסקאות מגובות במסמכי בעלות. עד לרגע כניסת המשפחות נשמר המבצע בחשאיות מוחלטת, בליווי צוותי אבטחה שנערכו לאירוע מראש.
מה קדם לזה
ב-23.8.2026 דיווחנו כי צה"ל ניהל מרדף נרחב אחר מחבל שביצע פיגוע דקירה באזור עוג'ה שבבקעת הירדן, סמוך ליריחו. ב-11.9.2026 דיווחנו כי כוחות הביטחון עצרו שני תושבי יריחו בחשד להברחת 35 כלי נשק בגבול המזרחי. ב-24.8.2026 דיווחנו כי כוחות הביטחון חילצו שלושה ישראלים, בהם אחד ביריחו, שנכנסו לשטחי הרשות הפלסטינית.
המהלך תואם מול מועצת בנימין בלבד, ללא תיאום עם גורמים נוספים. כך הצליחו מארגני המבצע לשמור על סודיות מלאה, במתכונת שתוארה כמזכירה פעילות צבאית מתוכננת. במקביל, עולה גם היישוב החדש "דיה", הכולל עשרה קראוונים באזור ארמונות החשמונאים.
יו"ר תנועת נחלה, דניאלה וייס, הציגה את המהלך כהמשך ישיר לדרכו של הרב לוינגר. "התנועה שפועלת לפי תפיסת ההתיישבות של הרב לוינגר הציבה מטרה לאומית לחדש חיים יהודיים בערים הגדלות", אמרה וייס. "היום אנו זוכים להמשך התגשמות חזון זה ופותחים פרק חדש בהיסטוריית ההתיישבות בעיר יריחו. היום משפחות פועלות למימוש הפסוק 'ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה'".
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, קושר את האירוע לזיכרון אישי מגיל 16, כשפונתה יריחו במסגרת הסכמי אוסלו. "הייתי בן 16 כשנכנסנו ליריחו בלילה שבו פינו אותה. מאות נערים צעדנו בחשכה אל העיר, מתוך תחושה שאסור להשלים עם ההפקרה הזאת", סיפר. "הייתי בקבוצה האחרונה שיצאה, והתמונה מהרגע ההוא נשארה איתי כל השנים. היום יש לי ילד בן 16, ואני זוכה ללוות משפחות שחוזרות לבנות כאן בית. דור שלם עבר מאז. הכאב של היציאה הופך היום למעשה של תיקון".
גנץ הוסיף התייחסות פוליטית חדה, שמציגה את המהלך כמכוון וארוך טווח: "יריחו היא שער הכניסה של עם ישראל לארצו. בהסכמי אוסלו ישראל הפקירה אותה, ואנחנו משלמים עד היום את מחיר הבריחה. היום אנחנו מתחילים להפוך את הכיוון. מפרקים את הסכמי אוסלו במעשים, בית אחר בית, משפחה אחר משפחה. קנינו בכסף מלא, ואנחנו חוזרים הביתה".
הרב עוזיהו שרבף, מהנהלת תנועת נחלה ויו"ר עמותת הרחיבי הגואלת בתים בחברון, קשר את העיתוי לפרשת השבוע: "מעשה אבות סימן לבנים. דווקא השבת פרשת חיי שרה, בה מסופר על הקניין הראשון בארץ ישראל של אברהם אבינו, אנו זוכים להמשך קיום המצווה הגדולה הזו של ירושת הארץ, והפעם בעיר יריחו".
אחת המשפחות שעברו לגור ביריחו הגיעה מהיישוב בית חגלה הסמוך. אחת התושבות סיפרה על הציפייה והציפייה שהתממשה תוך ימים ספורים: "באנו ליישב את יריחו, לגור כאן. הגענו מבית חגלה, מהצד השני של העיר. בשבילנו זה היה בגדר חלום, ואנחנו עדיין לא מעכלות שזה קורה באמת. לפני שבועיים אמרו לנו שאולי בעוד שבוע וחצי נעבור ליריחו, והייתי בטוחה שזו בדיחה". היא תיארה גם את רגע הכניסה: "היום עוד הייתי אמורה ללכת לבית הספר, ופתאום התקשרו לשחרר אותי. הגעתי, ראיתי שיירה, ובסוף הגענו לכאן. חשבנו שרק המשפחה שלנו עוברת, ופתאום ראינו עוד המון משפחות ואנשים מכל הארץ".
המהלך הנוכחי אינו הניסיון הראשון לחדש נוכחות יהודית בתוך יריחו. כבר בשנות ה-70 פעל במקום גרעין יריחו, שהוקם בסוף 1973 במטרה להקים התיישבות עירונית וחקלאית בעיר, לרבות ישיבה ומכללה תורנית. אז מנעה ממשלת ישראל אישור להתיישבות בתוך העיר ובסביבתה, בין היתר בשל תוכנית אלון שייעדה את אזור יריחו לשמש מעבר בין יהודה ושומרון לירדן. באחד הניסיונות הבולטים, בחול המועד סוכות תשל"ז, הגיעו חברי הגרעין לעיר עם ציוד להקמת מבנים, אך כוחות צה"ל הורו להם לסגת, ולבסוף הם עברו להקים את היישוב מצפה יריחו הסמוך. בשנים האחרונות נמשכה נוכחות יהודית מעל העיר בלבד, בין היתר בחוות "כתף יריחו" שבה מתגוררת משפחת הרבסט בת שנים-עשר הנפשות, המשקיפה על יריחו ועל אתרי המורשת היהודיים סביבה.
עוד מהדיווחים
לפי חרדים10, אתר ארמונות החשמונאים הסמוך לבתים החדשים סבל בעבר מהרס ומביזה.
למה זה חשוב
המהלך בוצע ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית וללא ודאות אם גורמים ממשלתיים בישראל יתערבו בו, מה שעלול להשפיע על היציבות הביטחונית באזור שכבר רשם בחודשים האחרונים אירועי טרור, הברחת נשק וחדירות לשטחי הרשות. מדובר בשינוי בפועל בשטח שמוגדר כשטח A לפי הסכמי אוסלו, ולכן יש לו פוטנציאל להשליך על היחסים מול הרשות הפלסטינית ועל המצב הביטחוני בבקעת הירדן.
בשלב זה לא ידוע כיצד תגיב הרשות הפלסטינית למהלך, שבוצע ללא כל תיאום עמה, וגם לא ברור אם ובאיזו מידה יתערבו בעניין גורמים ממשלתיים נוספים. מובילי המהלך מצדם מסמנים את הכניסה לבתים כתחילתו של תהליך, ולא כסיומו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה