תפקיד מבקר המדינה נותר לא מאויש כבר חודש, מאז שמתניהו אנגלמן סיים את כהונתו ובג"ץ פסל את בחירתו של מיכאל רבלו לתפקיד. כתוצאה מהוואקום שנוצר, עשר בקשות לבחינת שחיתות ציבורית ולקבלת צווי הגנה על חושפי שחיתויות נדחו על הסף. הסיבה: אין כיום גורם המוסמך בחוק להעניק אותן.
המשמעות המעשית חמורה. עובדים בשירות הציבורי שמבקשים לחשוף מעשים פסולים או עוולות במקום עבודתם אינם יכולים לקבל את ההגנה שהחוק מעניק להם. עד שלא ימונה מבקר מדינה חדש, כל הפניות הללו יישארו תלויות ועומדות ולא ניתן יהיה להכריע בהן.
מקרה שממחיש את הבעיה הוא של עובדת בכירה במשרד ממשלתי, שביקשה צו הגנה בעקבות טענות שהעלתה על התנהלות פסולה במקום עבודתה. בתשובה שקיבלה ממשרד מבקר המדינה נכתב במפורש: "מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא סיים כהונתו וטרם מונה מבקר מדינה ונציב תלונות ציבור תחתיו. בנסיבות אלה, ובאין גורם מוסמך ליתן צו כמבוקשך, בין זמני ובין קבוע, לצערנו לא נוכל לטפל בפנייתך".
במשרד מבקר המדינה אישרו את הפרטים ומסרו כי מאז שהתפקיד התפנה התקבלו עשר בקשות למתן צווי הגנה, אך אף אחת מהן לא יכולה להתברר כל עוד לא מונה מבקר חדש. "ההגנה על חושפי השחיתות היא אחת הסמכויות החשובות שניתנו בחוק למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור", נמסר מהמשרד. "היות שעל פי חוק מבקר המדינה הסמכות להגן על חושפי השחיתות היא של מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור, הרי שבהיעדר מבקר ונציב מכהן אין אפשרות חוקית לתת סעד בעת הזו לפניות של עובדים הטוענים שנפגעו בשל חשיפת מעשה שחיתות".
הרקע למשבר הוא פסיקת בית המשפט העליון, שביטלה פה אחד את בחירתו של מיכאל רבלו לתפקיד מבקר המדינה. השופטים קבעו כי תיעוד ההצבעה החשאית בידי חברי הכנסת פגע פגיעה מהותית בעקרון החשאיות של ההליך, והורו לקיים בחירות חוזרות. אלא שמאז פסק הדין, יו"ר הכנסת וגורמים נוספים בקואליציה נמנעים מלקיים הצבעה חדשה. רבלו עצמו הודיע כי לא ייכנס לתפקיד כל עוד הדבר יהיה כרוך בהפרת צו בג"ץ, כך שנוצר לראשונה זה שנים ואקום בצמרת אחד ממוסדות הביקורת החשובים במדינה.
מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה שחורגת הרבה מעבר לניהול השוטף של המשרד. פרופ' יורם רבין, נשיא המכללה למינהל ולשעבר היועץ המשפטי למבקר המדינה, הסביר כי החוק מעניק סמכויות אישיות למבקר המדינה עצמו, ולא למשרד כמוסד. "כאשר אין מבקר מכהן, מדובר לא רק בכיסא ריק בראש המשרד, אלא בחלל שלטוני ממשי", אמר. לדבריו, אמנם עובדי המשרד ממשיכים בעבודת המטה, אך "לא ניתן להפעיל סמכויות סטטוטוריות אישיות כמו מתן צווי הגנה לחושפי שחיתויות או העברת חשדות לעבירות פליליות ליועצת המשפטית לממשלה".
עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל משפט בתנועה לאיכות השלטון, הזהיר אף הוא מפני ההשלכות הרחבות. "הפגיעה אינה רק במנגנוני הבקרה, אלא גם בחושפי שחיתויות ובעובדי ציבור הזקוקים להגנה מפני התנכלות", אמר. "כשאין מבקר מדינה, נפגעת היכולת להגן עליהם ולעודד חשיפת מעשים פסולים, ובסופו של דבר הנפגע הוא הציבור כולו".
הוואקום פוגע גם בתחומים נוספים שבאחריות המשרד. ארבע ביקורות מרכזיות הנוגעות לאירועי השבעה באוקטובר, בהן בדיקת ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים האזרחיים, אבטחת מסיבת הנובה וההיערכות ההגנתית ביישובי הדרום, אינן יכולות להתפרסם ללא מבקר מכהן, גם אם הן מצויות בשלבים מתקדמים. מאות משפחות שכולות, ובהן משפחות הנרצחים במסיבת הנובה, ממתינות כבר קרוב לשלוש שנים לתשובות רשמיות. גם הפיקוח על מימון המפלגות לקראת מערכת הבחירות המתקרבת נפגע, לצד בחינת הצהרות ההון של שרים והתכנסות ועדת ההיתרים לבקשות של בעלי תפקידים בכירים.
בשלב זה אין תאריך יעד למינוי מבקר מדינה חדש, וגורמים בקואליציה ממשיכים להימנע מקיום הצבעה חוזרת בכנסת. עד אז, פניות של עובדי ציבור המבקשים הגנה כחושפי שחיתויות ימשיכו להידחות על הסף, ללא אפשרות חוקית לטפל בהן.
בשל היעדר מבקר מדינה מכהן, עשר בקשות להגנה על חושפי שחיתויות נדחו ואין כרגע פתרון באופק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה