אחרי כל גשם חזק, פינה אחת בחצר הופכת לשלולית שלא מתייבשת במשך ימים. זו תופעה מוכרת לבעלי בתים רבים, במיוחד באזורים עם קרקע חרסיתית שסופגת מים לאט. הפתרון הנפוץ ביותר שעולה ברשת הוא בור ספיגה, מה שנקרא בור ניקוז, אבל השאלה אם הוא באמת עובד תלויה בכמה גורמים שחשוב להכיר לפני שמתחילים לחפור.
בור ספיגה הוא בעצם חלל תת קרקעי, לרוב עשוי מיכל פלסטיק מחורר או ערימת חצץ, שאליו מנותב הנגר העילי מהגג או מהחצר. המים נכנסים לתוכו ומשם חודרים בהדרגה לקרקע שמסביב. הרעיון פשוט: במקום שהמים יישארו על פני השטח, הם מתפזרים מתחת לאדמה בקצב איטי יותר, בלי לגרום להצפה מיידית.
בור ספיגה בחצר: האם זה באמת פותר בעיות ניקוז מיםהבעיה מתחילה כשמנסים להתקין בור ספיגה בקרקע שלא מתאימה לזה. בקרקע חרסיתית או דחוסה, קצב הספיגה נמוך מאוד, והבור פשוט מתמלא ונשאר מלא זמן רב אחרי הגשם. במקרה כזה, הבור לא רק שלא עוזר, הוא עלול להפוך למאגר מים סטגנטיים שמושך יתושים ומזיקים. לכן, לפני שרוכשים ערכה מוכנה ומתחילים לחפור, מומלץ לבצע בדיקת ספיגה פשוטה: חופרים בור בעומק של כחצי מטר, ממלאים אותו במים ובודקים כמה זמן לוקח למים להיעלם. אם זה לוקח יותר מיממה, כדאי לחשוב על פתרון אחר.
בור הספיגה גם לא מיועד לכמויות מים גדולות במיוחד. הוא מתאים בעיקר לניקוז נקודתי, כמו מרזב בודד או פינה שמצטברת בה מעט מים. אם מדובר בזרימה משמעותית מכל צד של הנכס, כפי שמתואר במקרים של חצר שסובלת מהצפה אחרי כל סופה, בור אחד קטן פשוט לא יספיק. במקרים כאלה מומלץ לשלב כמה בורות יחד עם צנרת ניקוז שמפזרת את העומס, או לבחור בפתרון אחר לגמרי.
אחת האפשרויות הנפוצות היא תעלת ניקוז צרפתית, מדובר בתעלה חפורה שמצופה בבד גיאוטכני, ממולאת בחצץ ומכילה צינור מחורר שמוביל את המים למקום מרוחק יותר בנכס, כמו תעלת ניקוז ציבורית או אזור נמוך יותר בשטח. הפתרון הזה יעיל יותר כשיש כמות מים גדולה או כשצריך להוביל אותם למרחק, בעוד בור ספיגה מתאים יותר כשרוצים פשוט לפזר מים במקום שהם כבר נמצאים בו.
לפני שמשקיעים בכל פתרון, כדאי לבדוק קודם את הדברים הפשוטים. הרבה פעמים הבעיה נובעת מכך שמרזבי הגג מנקזים ישר ליד קיר הבית או לפינה נמוכה בחצר, במקום למרחק של כמטר וחצי לפחות מהמבנה. הוספת מאריך למרזב או תיקון שיפוע הקרקע סביב הבית יכולים לפתור חלק גדול מהבעיה בלי שום חפירה. מומחי ניקוז ממליצים לבדוק קודם את השיפוע הכללי של החצר, מכיוון שקרקע שמשופעת בכיוון הלא נכון תמשיך להזרים מים לאותה פינה בעייתית לא משנה כמה בורות ספיגה יתקינו בה.
בשוק הישראלי אפשר למצוא ערכות מוכנות לבורות ספיגה בחנויות שיפוץ וגינון גדולות, כולל דגמים פלסטיים קלים להתקנה עצמית. חשוב לזכור שגם ערכה מוכנה דורשת עבודת הכנה רצינית: חפירה בעומק ורוחב מספקים, שכבת חצץ מסביב למבנה, ובד גיאוטכני שמונע מאדמה לחדור ולסתום את החורים עם הזמן. התקנה לא נכונה היא הסיבה הנפוצה ביותר לכך שאנשים מתאכזבים מהתוצאה ומרגישים שהשקיעו עבודה לחינם.
מי שמתלבט אם ללכת על בור ספיגה או על פתרון מקיף יותר, כדאי שיתייעץ עם איש מקצוע בתחום ניקוז לפני שמתחילים לחפור בכל החצר. במקרים רבים שילוב של כמה פתרונות קטנים, כמו הארכת מרזבים, תיקון שיפוע ובור ספיגה נקודתי במקום אחד בלבד, נותן תוצאה טובה יותר מהתקנה של פתרון אחד גדול שלא מותאם לאופי הקרקע והמים בשטח הספציפי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה