מערכת הביטחון הישראלית מגבשת בימים האלה את עמדתה הרשמית לקראת ההסכם המסתמן ברצועת עזה, כאשר במקביל ממשיכים הדיווחים הזרים וההדלפות הבלתי פורמליות להוביל את השיח הציבורי. עד כה, אף גורם רשמי לא יצא בהודעה פומבית בנושא. הדיון המכריע צפוי להתקיים ביום רביעי אצל הרמטכ"ל, ורק אז תתגבש עמדה סופית.
על פי המידע שנחשף, בצה"ל כבר קיימו דיונים מקדימים ברמת המטה, שסיכומיהם גובשו לכדי רשימת המלצות שתובא מחר לפני הרמטכ"ל. העיקרון המרכזי שעליו מתבססות ההמלצות מוגדר כ"ביטחון תחילה": דרישה לשליטה ביטחונית ישראלית מלאה, לרבות במעטפת רצועת עזה ובמעברים.
לצד זה, מערכת הביטחון תדרוש חופש פעולה מבצעי בשטח הנתון לשליטת צה"ל, כולל האפשרות להסיר איומים בכל רחבי רצועת עזה, גם לאחר החתימה על ההסכם. ההמלצה הנוספת נוגעת לקצב ההתקדמות במתווה, שלפי הדרישה הישראלית צריך להיות מבוסס יעדים והישגים בשטח, ולא לוח זמנים קבוע מראש.
בין הסעיפים המרכזיים גם דרישה כי כל שיקום או היערכות מחודשת של הצד הפלסטיני ברצועה תיעשה רק תמורת פירוז ובתיאום מלא עם ישראל. פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו מוגדרים במסמך כתנאי מוקדם לכל נסיגה ישראלית משטח כלשהו ברצועה.
סעיף רגיש נוסף עוסק בתיחום הפסקת האש בזמן. הדרישה המקורית במתווה מדברת על עצירת אש למשך 14 ימים לטובת גיבוש ההסכם הסופי, אלא שבמערכת הביטחון חוששים כי חמאס ינצל את הזמן כדי למרוח את המשא ומתן ולגרור אותו על פני חודשים ארוכים. לכן, ההמלצה היא לקבוע מראש כי אם הצדדים לא יגיעו להבנות בתוך פרק הזמן שנקבע, תוכל ישראל לחדש את הפעילות הצבאית. בכל תרחיש, לפי ההמלצות, צה"ל יבקש מהקבינט שלא לסגת ממרחב האבטחה שבשליטתו.
מעבר לפרטים המקצועיים, בתוך מערכת הביטחון שוררת תחושת אי נוחות ברורה מעצם הכניסה למתווה. בכיר בצה"ל, שדבריו נמסרו בדיונים סגורים בימים האחרונים, לא הסתיר את התסכול: "דחקו אותנו לפינה עם ההסכם. אין לנו ברירה אלא לשתף עם זה פעולה, אבל יבוא יום שבו נצטרך לחזור ללחימה". דברים אלה משקפים הכרה פנימית לפיה ישראל נגררת למהלך שאינו נובע בהכרח משיקול צבאי טהור, אלא מלחץ חיצוני.
הלחץ הזה מגיע במידה רבה מכיוון ארצות הברית. בישראל מודעים לביקורת אמריקנית לפיה דווקא עכשיו, כשחמאס מסמן הסכמה לתנאי ההסכם, ישראל מתחילה להעלות קשיים והסתייגויות. זאת למרות שסעיפי ההסכם והתכנית המלאה הועברו לעיון הגורמים בישראל כבר לפני כשלושה חודשים. בפועל, לא נמצא גורם שטיפל בסוגיה ברצינות המתבקשת באותה תקופה, מה שיוצר כעת מרוץ בזמן לגיבוש עמדה סדורה.
במקביל להתגבשות ההמלצות, בצה"ל כבר נערכים לתרחיש שבו ייחתם ההסכם בפועל. ההיערכות כוללת עצירת התקיפות והחיסולים ברצועת עזה למשך 14 הימים שנקבעו, וזאת מרגע שהדרג המדיני יורה על כך רשמית. במערכת הביטחון מבינים כי לישראל אין ברירה של ממש אלא לשתף פעולה עם המהלך, מתוך חשש שהיא תיתפס כמי שמכשילה הסכם שכבר קיבל תאוצה בין לאומית.
הדיון שיתקיים מחר אצל הרמטכ"ל יהיה למעשה הצומת המרכזי שבו תיקבע העמדה הרשמית שתועבר לדרג המדיני ולקבינט. עד אז, ההמלצות שגובשו בגופי המטה נותרות המסגרת המקצועית היחידה שעל בסיסה מתנהל הדיון הפנימי, כשברקע ניצבת השאלה עד כמה ישראל תצליח להטמיע את דרישותיה הביטחוניות בתוך הסכם שממילא נראה כבר סגור מבחינת הצדדים המעורבים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה