ועדת הכספים של הכנסת אישרה העברה דרמטית של 80 מיליון שקל למוסדות החינוך הממלכתי-דתי, וזאת לאחר שנה שלמה שבה הכספים היו קפואים בעקבות עתירה משפטית. האישור עבר על אף התנגדות חריפה של חברי האופוזיציה, שטענו כי כינוס הוועדה בעיצומה של פגרת הבחירות מנוגד לנהוג ולעמדת ועדת ההסכמות.
הכספים שאושרו מיועדים למימון שעות תורניות בישיבות התיכוניות, באולפנות ובבתי הספר המקיפים הדתיים. חלק מהתקציב מופנה לתקני רבני בתי ספר ולתוכניות העשרה תורנית במוסדות החמ"ד. ההעברה הזו היא רק חלק מפניה תקציבית רחבה יותר, בסך כולל של כ-85 מיליון שקל, שכללה גם מימון שכר מורים במכללות להוראה ותקצוב הסעות תלמידים.
מאחורי ההקפאה ששררה במשך שנה עמדה עתירה שהגישו חברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים לבית המשפט העליון. בעתירה נטען כי התקצוב הייעודי לשעות התורניות ולרבני בתי הספר יוצר אפליה בין תלמידי החמ"ד לתלמידי החינוך הממלכתי. לטענת העותרים, מוסדות שמבקשים להוסיף לימודי קודש צריכים לחלק את התקציב הקיים בין לימודי חול לקודש, ולא לקבל תוספת נפרדת מקופת המדינה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא חסך במילים כלפי מי שעמד מאחורי ההקפאה. "חברי מפלגת הדמוקרטים, השותפים לממשלת איזנקוט-טרופר, תקעו את תקציבי החינוך הדתי. הפסקנו את העוול הזה", אמר סמוטריץ'. הוא הוסיף כי "אצלנו לימודי החול ולימודי הקודש אינם באים בשום שלב אחד על חשבון השני, אלא משלימים ומעצימים זה את זה".
יש לציין כי הודעת ועדת הכספים עצמה לא פירטה סכום נפרד של 80 מיליון שקל לחמ"ד, אלא הציגה העברה כוללת יותר למגוון מטרות במערכת החינוך. הפער בין הודעת הוועדה להצהרות שר האוצר לא נסגר לחלוטין, אך התוצאה בפועל ברורה: הכספים לחינוך הדתי חזרו לזרום.
הדיון עצמו התקיים אחרי שיושב ראש הכנסת הפעיל את סמכותו לפי תקנון הכנסת, שמאפשרת לכנס את ועדת הכספים גם בלי הסכמת ועדת ההסכמות. בוועדה נמסר כי גם בכנסות קודמות אושרו העברות תקציביות בדרך הזו בזמן פגרת בחירות, כך שאין כאן תקדים. עם זאת, האופוזיציה לא שקטה וטענה שהמהלך נועד לקדם הסכמים פוליטיים דווקא בתקופה שבה קשה לבקר את הממשלה.
במקביל למאבק על תקציבי החמ"ד, מתגלגל בשקט מאבק אחר, הרבה יותר רגיש: המימון הציבורי לישיבות החרדים שתלמידיהן לא קיבלו פטור מגיוס. בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2024, המדינה הפסיקה לסבסד מעונות יום לישיבות, ביטלה תקציבים לתלמידים חייבי גיוס וקיצצה בתקציבי הרווחה לישיבות שנושרים מהן. הצעדים האלה הגיעו בזכות עתירות של ארגון ישראל חופשית, שדרש לחתוך את המימון הממשלתי למי שמשתמט מגיוס.
עתירות נוספות של הארגון הובילו לביטול סעיף 46 לפטור ממס על תרומות לישיבות, וכן לביטול הזכאות של תלמידי ישיבה לדירה בהנחה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אבל כאן מתחיל הפרק החדש והמאתגר של הסיפור: הרשויות המקומיות, שאינן כפופות ישירות לאותן פסיקות, ממשיכות להזרים מיליוני שקלים לישיבות ולגופים שעובדים עם תלמידים עריקים משירות צבאי, כאילו כלום לא קרה.
הפער הזה בין המדיניות הממשלתית לפעולה בשטח הופך למוקד המאבק הבא. בעוד המדינה סוגרת ברזים אחד אחרי השני בעקבות פסיקות משפטיות, הרשויות המקומיות ממשיכות לתפקד כערוץ מימון עוקף, שממנו ממשיכות ישיבות עם תלמידים לא מגויסים לקבל תמיכה. הצפי הוא שארגון ישראל חופשית ימשיך לפעול משפטית גם כנגד המימון הזה, במקביל להמשך המתיחות הפוליטית סביב תקציבי החינוך הדתי בכנסת.
מאבק תקציבי החינוך והישיבות ממשיך להתגלגל בין הכנסת לבית המשפט, וכל צד בזירה הפוליטית מבטיח שזו לא הפעימה האחרונה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה