"איך אני קובר אותך במקום ללוות לחתונה?": תמיר וקנין הובא למנוחות

אלפים ליוו היום (חמישי) למנוחות את רס"ם במיל' תמיר וקנין בבית העלמין הצבאי באילת. וקנין, בן 33, נפל אתמול בדרום לבנון בפיצוץ מטען חבלה שהופעל במהלך פעילות מבצעית של הכוח שלו. תושבי העיר, חבריו ומפקדיו הגיעו במספרים גדולים כדי לחלוק לו כבוד אחרון וללוות את בני המשפחה בשעתם הקשה.

וקנין שירת כחובש קרבי בגדוד 2855 של חטיבה 55 בצנחנים. הוא נהרג לצד רס"ן במיל' הראל בירנשטוק, בן 34 מנוקדים, מפקד פלוגה באותו גדוד, בתקרית שאירעה אתמול בסביבות השעה 12:00 בכפר מג'דל זון. הכוח יצא לסרוק מבנה במסגרת פעילות טיהור מתמשכת באזור, כאשר מטען חבלה שהוטמן במקום הופעל והקריס חלק מהמבנה. ארבעה לוחמים נוספים נפצעו בתקרית ופונו לבית החולים רמב"ם בחיפה.

אביו של וקנין, שמעון, ספד לבנו בדמעות מעל קברו. "ילד גיבור שלי, איזה ילד אתה. לא ביקשת כלום, לא ביקשת אף פעם כלום. תמיד היית רק בצד הנותן", אמר. הוא סיפר כי נהג להפציר בבנו: "אל תהיה ראשון, תהיה אחרון", ותמיר היה משיב בצחוק: "אבא, זה לא ככה עובד".

האב חשף כי בנו בחר שלא לספר לו כשנכנס לפעילות בדרום לבנון, מתוך רצון להגן עליו מדאגה. רק בדיעבד הבין שתמיר הסתיר ממנו את פרטי המשימה. הוא סיפר שכאשר ניסה ליצור קשר עם בנו ולא קיבל מענה, החלה לכרסם בו תחושה קשה שלא הצליח להסביר, עד שהתבשר על האסון. את דבריו חתם במשפט שהותיר את הנוכחים בדמעות: "איך אני צריך לקבור את הבן שלי במקום ללוות אותו לחתונה? שמרת עלינו בעזה, סוריה ולבנון. בקשה אחרונה: תשמור על האחים שלך".

אחיו של וקנין, יואב, ספד לו גם הוא. "לאבד אותך ישאיר חור עצום בלב שלי שלעולם לא יוכל להתמלא", אמר. "כשאני אומר את השם שלך זה עושה לי טוב. אני לא רוצה להפסיק לומר את השם שלך לעולם". לדבריו, תמיר היה "הלב הגדול" של הפלוגה, זה שהצחיק את כולם ותמיד היה שם בשביל חבריו.

דודתו של וקנין תיארה אותו כמי שמעולם לא ידע להגיד "לא יכול" ותמיד הציע עזרה לפני שהתבקש. "חשבתי שמלאך המוות יפסח על ביתנו", אמרה בבכי. "הבטחת שבראש השנה נחגוג כולנו יחד. שום חג לא יהיה אותו דבר".

ראש העיר אילת, אלי לנקרי, אמר בהלוויה כי "תמיר היה מטובי בניה של אילת, צעיר סקרן וחכם. מאז 7 באוקטובר עזב הכל והתייצב לשירות מילואים בשביל המדינה שכה אהב. בחירתו לשרת כחובש קרבי אומרת הכל". נציג הצבא, אלוף משנה במיל' ערן קוצר, הוסיף: "היית כולך לב. פעלת בדיוק כמצופה ממך, כפי שציפית מעצמך. תמיד ראשון".

וקנין, כך סיפר אחיו, מעולם לא שקל להפסיק להתייצב למילואים מאז פרוץ המלחמה. "עושה תקופה, נח קצת, ושוב יוצא למילואים", תיאר יואב. השירות אף השפיע על תוכניותיו האישיות, כשתמיר שקל לעבור למשרה בארצות הברית אך בחר להישאר ולהתגייס שוב ושוב.

כמה שעות לפני הלווייתו של וקנין נטמן רס"ן בירנשטוק בהר הרצל בירושלים. אשתו, אליה, ספדה לו: "כשבאו לקרוא לך בשמחת תורה חיבקת אותי ואמרת לי להיות חזקה, ומאז אני משתדלת למלא את זה. אבל עכשיו אני לא יכולה להיות חזקה. אני צריכה שתשלח לי כוחות". חבר ילדותו, מיכאל תומר, סיפר כי שעות ספורות לפני נפילתו התכתב איתו בירנשטוק, שהודיע לו: "הצפי לזמן הקרוב הוא שאני נכנס ללבנון", זו הייתה ההודעה האחרונה שקיבל ממנו.

בעקבות התקרית תקף חיל האוויר בהכוונת מכלול האש של פיקוד הצפון וחטיבת האש של אוגדה 91 תשתיות טרור באזור. בצה"ל נמסר כי התקיפות בוצעו בתגובה להפרה בוטה של חיזבאללה. הכוחות ממשיכים לסרוק את האזור בניסיון לאתר אמצעי לחימה נוספים ולהשלים את טיהור השטח.