סוריה משקמת את חיל האוויר שהושמד: תרגיל ראשון של מטוסי קרב

מערכת הביטחון הישראלית מזהה האצה משמעותית בתהליך שיקום חיל האוויר הסורי, כ-20 חודשים אחרי שצה"ל השמיד אותו כליל עם קריסת משטרו של בשאר אסד. בין היתר עלה כי הסורים מגייסים כעת טייסים חדשים למערך, ומבצעים אימונים באמצעות מטוסי אימון ומסוקים.

ביממה האחרונה בוצע תרגיל אווירי ראשון של מטוסי קרב מסוג סוחוי בצפון סוריה, לפי מה שנודע במערכת הביטחון. זהו הצעד המשמעותי ביותר עד כה בתהליך השיקום, ומעיד על כך שדמשק החדשה, בראשות הנשיא אחמד א-שרע, מבקשת לחזור ולהחזיק ביכולת אווירית עצמאית.

חיל האוויר הסורי נמחק כליל על ידי צה"ל בדצמבר 2024, בתקיפות רחבות היקף שבוצעו עם נפילת משטר אסד. הצבא הישראלי פעל אז להשמיד את כלל התשתית האווירית הסורית, בין היתר כדי למנוע מכל גורם עוין בדמשק לרכוש בעתיד יכולת פגיעה או שליטה במרחב האווירי מול ישראל.

כעת, כשמדובר בכ-20 חודשים בלבד לאחר אותה מערכה, מתגלה תמונה שונה. שלטונו של א-שרע מקבל תמיכה משמעותית מגורמים חוץ, בהם טורקיה, סעודיה, רוסיה וצרפת, ובחלק מהמקרים גם ממדינות נוספות באזור. התמיכה הזו מתבטאת, לפי ההערכות בישראל, גם בסיוע לבניית מערך אווירי חדש.

בישראל עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות הללו, זאת חרף השיח המתקיים בין ירושלים לדמשק בנוגע להסכם ביטחוני עתידי בין שתי המדינות. במקביל למגעים הדיפלומטיים, מערכת הביטחון ממשיכה לפעול על הנחת עבודה שהמצב בשטח יכול להשתנות במהירות, ושחזרתו של חיל אוויר סורי פעיל עלולה לפגוע בחופש הפעולה שישראל שומרת לעצמה בשמי סוריה כבר תקופה ארוכה.

החשש המרכזי בקרב גורמי הביטחון נוגע לא רק לשיקום היכולות האוויריות הסוריות עצמן, אלא בעיקר להתבססות טורקית מוגברת בשטח סוריה. ירושלים חוששת כי אנקרה תפעל להציב בסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות, מה שיכביד באופן ניכר על יכולת צה"ל לפעול באופן חופשי במרחב שממנו הוא פעל עד כה כמעט ללא הפרעה.

גורם ביטחוני התייחס לנושא ומסר: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות בסוריה, ומשתפים בחששות שלנו את ארצות הברית". הדברים משקפים תפיסה שלפיה ישראל אינה מתכננת בשלב זה לפעול באופן חד-צדדי נגד תהליך השיקום, אלא לפעול בתיאום ובלחץ מול וושינגטון כדי לעצב את הגבולות של מה שדמשק תורשה לבנות.

המעקב הצמוד אחר סוריה מתקיים על רקע מציאות מורכבת: מצד אחד מתקיימים ערוצי דיאלוג ואף שיח על הסכם ביטחוני בין המדינות, ומצד שני ניכר שהמשטר החדש בדמשק לא נמנע מלבנות מחדש יכולות צבאיות שנמחקו זמן קצר קודם לכן על ידי ישראל. הפער הזה בין הרטוריקה הדיפלומטית לפעולות בשטח הוא שממשיך להעסיק את מקבלי ההחלטות הישראליים.

בשלב זה לא נמסר על כוונה ישראלית לפעול ישירות כדי לעכב את תהליך השיקום, אך ברור כי הנושא ימשיך לעמוד על שולחן הדיונים הביטחוניים בחודשים הקרובים, במיוחד אם קצב ההתעצמות הסורי יימשך.