מהפך בקולומביה: הכרה בריבונות בגולן ושגרירות לירושלים

מהפך של ממש בזירה הדיפלומטית: ממשלת קולומביה הודיעה הבוקר על הכרה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן. ההודעה, שפרסם משרד החוץ בבוגוטה, מגיעה רק חודשים ספורים אחרי שהמדינה הדרום אמריקאית הייתה בין המבקרות הקולניות ביותר של ישראל בעולם.

במשרד החוץ הקולומביאני נכתב כי "נוכח חוסר היציבות האזורי המתמשך במזרח התיכון, ובהתחשב בחשיבותה האסטרטגית של רמת הגולן לביטחונה של ישראל, ממשלת קולומביה מכירה בריבונותה של ישראל על הטריטוריה הזו, וכן בזכותה וביכולתה של המדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים חיצוניים".

ההצהרה לא הסתפקה בכך. במשרד ציינו במפורש כי "במשך עשרות שנים ניצבת ישראל בפני אתגרי ביטחון מתמשכים וקיומיים בכל גבולותיה. איומים אלה התעצמו באופן משמעותי בשנים האחרונות, והגיעו לשיאם במתקפת הטרור הנוראית של השבעה באוקטובר, אשר המחישה את חומרתם ואת אופיים המשתנה של הסכנות העומדות בפני העם הישראלי".

ההכרה בריבונות אינה עומדת בפני עצמה. קולומביה הודיעה על חבילת הסכמים רחבה שכוללת חידוש מלא ומיידי של היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, מינוי שגרירים באופן מיידי, והעברת שגרירותה מתל אביב אל ירושלים. לצד זאת סוכם על ביטול חובת הוויזות בין שתי המדינות וחזרה להסכם סחר חופשי.

הצעד הדרמטי ביותר, אולי, הוא ההודעה על פרישת קולומביה מהתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, ומ"קבוצת האג" שפעלה נגד ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית. קולומביה הייתה חלק פעיל בקבוצה הזו במשך שנים.

ההכרזה מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר פגישה בין שר החוץ גדעון סער לנשיאה החדש של קולומביה, אבלרדו דה לה אספרייה, במסגרת ביקורו של סער בבוגוטה לרגל השבעת הממשל החדש. סער הודה להנהגה החדשה בקולומביה על ההחלטה, וכינה אותה "החלטה היסטורית". לדבריו, "ישראל היא מדינה קטנה הזקוקה לעומק אסטרטגי כדי להבטיח את קיומה", והוא הוסיף כי ימשיך לפעול כדי שמדינות נוספות יצטרפו למהלך.

צילום: צילום: Mark Neyman / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

מדובר בתפנית של מאה שמונים מעלות ביחסי המדינות. הנשיא היוצא, גוסטבו פטרו, איש השמאל הראשון בתפקיד בהיסטוריה של קולומביה, הפך לאחד ממבקריה החריפים ביותר של ישראל בעולם. מאז טבח השבעה באוקטובר וראשית המלחמה בעזה ניתק פטרו לחלוטין את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, בטענה ל"רצח עם" נגד הפלסטינים, הטיל סנקציות שכללו איסור על מכירת פחם לישראל, הצטרף לתביעה של דרום אפריקה בהאג, ואף קרא להקים "צבא גדול לשחרור פלסטין".

פטרו הדיח את עצמו מהתמודדות נוספת לנשיאות מכוח החוקה הקולומביאנית, שאינה מאפשרת כהונה שנייה, ואת מקומו תפס אספרייה, הנשיא החדש הפרו-ישראלי שקיבל תמיכה נלהבת מהנשיא טראמפ במהלך מסע הבחירות שלו. אספרייה, מאז כניסתו לתפקיד, הורה גם על הקפאת תוכנית להקמת שגרירות קולומביאנית ברשות הפלסטינית שקידם קודמו.

ההכרה הקולומביאנית מציבה את המדינה כמדינה השנייה בלבד בעולם המכירה רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן, לצד ארצות הברית שנקטה בצעד דומה בשנת 2019, בכהונתו הראשונה של טראמפ. הצעד מגיע על רקע מהלך רחב יותר שמוביל סער להעמקת קשרי ישראל עם מדינות אמריקה הלטינית, כשמשרד החוץ קבע את שנת 2026 כ"שנת אמריקה הלטינית" למיקוד אסטרטגי בפעילות באזור.

המהלך הקולומביאני מצטרף לגל התחזקות של הימין הלאומי במדינות אמריקה הלטינית, ומעניק לישראל תמיכה סמלית ומדינית משמעותית בזמן שבו היא ממשיכה להתמודד עם ביקורת בינלאומית על פעילותה בעזה ובגבולותיה. סער הבהיר כי ישראל תמשיך ללחוץ על מדינות נוספות ביבשת להצטרף למהלך.

בירושלים מעריכים כי ההכרה הקולומביאנית עשויה לשמש תקדים למדינות נוספות באמריקה הלטינית, במיוחד ככל שגם בהן יעלו לשלטון ממשלות ימין הקרובות לוושינגטון.