הפרלמנט הטורקי אישר חנינה מותנית לאלפי לוחמים כורדים

הפרלמנט הטורקי אישר אמש חוק דרמטי שיאפשר לאלפי לוחמי המחתרת הכורדית לחזור לחיים אזרחיים בלי לשבת בכלא. מדובר בצעד המוחשי והמשמעותי ביותר עד כה בתהליך השלום שמנהיגה טורקיה עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן, ה-PKK, ארגון שניהל נגדה מאבק מזוין במשך למעלה מ-40 שנה ושבו נהרגו עשרות אלפי בני אדם.

ההצבעה בפרלמנט, שכולל 600 חברים, הסתיימה בתוצאה חדה: 468 קולות בעד החוק, 88 נגד ושישה נמנעים. ההצבעה נערכה בתום דיון סוער שנמשך 12 שעות ושודר בשידור חי בערוץ הציבורי. החוק זכה לתמיכה נדירה משלוש מפלגות שבמצבים אחרים כלל לא היו יושבות באותו צד: מפלגת הצדק והפיתוח של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעלת בריתה הלאומנית מפלגת התנועה הלאומית, והמפלגה הפרו-כורדית DEM.

צילום: צילום: Mikhail Palinchak / CC BY 4.0 / ויקימדיה קומונס

החוק, המכונה "חוק טורקיה נטולת הטרור", אינו מהווה חנינה כללית כפי שמנסים לצייר אותו. הוא מעניק פטור מותנה בלבד: לוחמים שיניחו את נשקם ולא יבצעו עבירה נוספת בתקופה של חמש עד עשר שנים, בהתאם לחומרת המקרה שלהם, יזכו לסגירת התיק וביטול העונש. מי שהורשע בעבירות חמורות כמו רצח בכוונה תחילה, לא נכלל בהסדר ולא יוכל להיעזר בחוק.

לפי הערכות שהוצגו בדיון, בשלב הראשון צפויים להשתחרר כ-3,500 עצירים הקשורים ל-PKK, מספר שמהווה כשליש מכלל האסירים הכורדים המוחזקים כיום בבתי הכלא בטורקיה. מי שמעוניין שהחוק יחול עליו יידרש להגיש בקשה בתוך חצי שנה מרגע כניסת החוק לתוקף.

התהליך כולו יצא לדרך בפברואר 2025, אז הפציע רגע מפתיע: עבדוללה אג'לאן, מנהיג ומייסד ה-PKK המוחזק בבידוד כמעט מוחלט באי אימראלי שליד איסטנבול מזה 27 שנה, קרא ללוחמיו להניח את הנשק ולעבור למאבק לא אלים בדרכים דמוקרטיות. הקריאה ההיא הובילה ביולי לטקס סמלי שבו החלו לוחמי הארגון בצפון עיראק להשמיד את כלי הנשק שלהם, הצעד המעשי הראשון בדרך לפירוק המחתרת.

אלא שהחוק החדש משתיק בכוונה כל אזכור לגורלו של אג'לאן עצמו. סגן נשיא טורקיה, ג'בדט יילמז, הבהיר עוד לפני ההצבעה כי "עניינו של אג'לאן אינו נכלל במסגרת החוק", אך טען שהוא "יוכל לתרום לתהליך השלום" בלי לפרט כיצד בדיוק. אחרי אישור החוק חגג יילמז ברשת החברתית שלו וכתב: "468 הקולות בעד הם בעלי חשיבות עליונה מבחינת ההסכמה הפוליטית. אנו מצפים שההתפרקות מהנשק ופירוק הארגון ייושמו במהירות האפשרית". הוא הגדיר את המהלך "צעד היסטורי".

תמונה מפתיעה נרשמה בזירת ההצבעה עצמה. דבלט בהצ'לי, מנהיג מפלגת התנועה הלאומית שהיה ידוע במשך שנים בקו הנוקשה שנקט נגד הכורדים, לחץ בפומבי את ידיהם של חברי פרלמנט ממפלגת DEM הפרו-כורדית. בהצ'לי הוא זה שהצית בעצם את כל התהליך כשהעלה באוקטובר 2024, במהלך שהפתיע רבים, את האפשרות שאג'לאן ינאם בפרלמנט ויכריז על פירוק הארגון.

לא כולם התלהבו. חבר פרלמנט ממפלגת האופוזיציה IYI תקף בזעם באמצע הדיון וטען: "איך אפשר לנהל משא ומתן עם טרוריסטים? אמרתם שהם יניחו את נשקם ללא תנאי". גם הנהגת ה-PKK עצמה לא חסכה בביקורת. בהודעה שהופצה ערב ההצבעה נמסר כי "החוק הזה מכיל שגיאות וליקויים חמורים", וכי הדרישות לדמוקרטיזציה ולפתרון הסוגיה הכורדית לא נלקחו בחשבון. הארגון הדגיש כי "העובדה שהחוק מתייחס רק לפירוק מנשק, בלי להשתמש במונח כורדי, מלמדת שהסוגיה לא טופלה במלואה", והזהיר שאם אג'לאן לא ישוחרר, "סעיפים רבים בחוק יישארו אות מתה".

מעבר להיבט ההומניטרי, לתהליך יש גם זווית פוליטית ברורה שנוגעת לעתידו של ארדואן עצמו. החוקה הטורקית מגבילה את הנשיא לשתי כהונות בלבד, ומצב זה מקשה עליו להמשיך בתפקיד. אלא שאם הפרלמנט יכריז על בחירות בזק, ארדואן יוכל להתמודד שוב, ותמיכתה של מפלגת DEM הפרו-כורדית בהצבעה כזו עשויה להיות קריטית עבורו. כך שהחוק שאושר אמש עשוי לשרת בעת ובעונה אחת גם את השלום וגם את הישרדותו הפוליטית של הנשיא.

לתהליך יש גם השלכות מעבר לגבולות טורקיה. אנקרה רואה בכוחות הכורדים שפעלו בצפון-מזרח סוריה שלוחה של ה-PKK, ולחצה על הנהגתם לחתום על הסכם לשילובם בצבא הסורי החדש, לחץ שנשא פרי בעקבות תבוסתם הצבאית מפני כוחות הנשיא הסורי אחמד א-שרע בינואר האחרון.

בשלב זה נותר לראות אם הרשויות בטורקיה יאשרו שה-PKK אכן התפרק לחלוטין מנשקו, תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף באופן מלא, ומה יהיה גורלו הסופי של אג'לאן, הדמות שסביבה סובב כל תהליך השלום.