המנגנון הבינלאומי לפירוק חיזבאללה מנשקו מתחיל לקבל צורה סופית. ישראל ולבנון הגיעו להסכמה ראשונית על ארבע מדינות שייקחו חלק במשימה הרגישה: בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה.
מדובר בפריצת דרך במגעים המתמשכים בין ירושלים לביירות, שנועדו להביא לפירוק סופי של תשתית הנשק של הארגון השיעי בדרום לבנון. ההסכמה, אם תתגבש סופית, תוביל להצבת חיילים זרים בשטח שנחשב עד היום אזור בלעדי של חיזבאללה וצבא לבנון.
אחת מדרישות המפתח של ישראל במסגרת המשא ומתן היא לערוך חיפושים יסודיים בתוך בתים פרטיים בכפרים הלבנוניים. המטרה: לוודא שאלה אינם משמשים כמצבורי נשק מוסווים של הארגון, כפי שקרה לא פעם בעבר.
הדרישה הזו נתקלת בקושי מעשי משמעותי. צבא לבנון סירב במהלך השנה האחרונה לבצע חיפושים מסוג זה, מתוך חשש כי מהלך כזה יוביל להסלמה פנימית מול חיזבאללה ותומכיו. גורמי ביטחון בלבנון ציינו כי מהלך חודרני כזה ידרוש הוצאת צווי חיפוש פרטניים לכל בית מגורים בנפרד, עניין בירוקרטי ופוליטי מורכב.
גורם ביטחוני זר המעורב בגיבוש ההסכם הדגיש כי סוגיית סמכויות החיפוש בנכסים פרטיים חייבת להיפתר בהקדם האפשרי. לדבריו, יש לקבוע במדויק מי בדיוק יבצע את החיפושים, באילו תנאים, ומה יהיה היקף חופש התנועה שיינתן לכוחות הזרים בשטח.
התרחיש שנבחן כעת קובע כי הכוחות הזרים יוזמנו רשמית על ידי ממשלת לבנון עצמה. בפועל, מדובר במהלך שיפעל תחת מסגרת שתחייב גם את אישורה של ישראל, כלומר לא צעד עצמאי של ביירות אלא הסדר משולש שדורש הסכמה מכל הצדדים המעורבים.
הבחירה בארבע המדינות הללו, בריטניה, איטליה, שווייץ ואינדונזיה, אינה מקרית. מדובר במדינות שנתפסות כניטרליות יחסית מבחינת שני הצדדים, מה שאמור להקל על קבלת המהלך הן בירושלים והן בביירות ובקרב הציבור הלבנוני עצמו.
עם זאת, עדיין לא ברור מתי בדיוק יתחיל פריסת הכוחות בפועל, ומה יהיה היקף הסמכויות הסופי שיינתן להם. הפער בין הדרישה הישראלית לחיפושים אגרסיביים לבין החשש הלבנוני מהסלמה פנימית נותר הנקודה הרגישה ביותר במגעים, וייתכן שיידרש עוד זמן עד שהמנגנון יתחיל לפעול בשטח.
ישראל ולבנון מקדמות מנגנון בינלאומי לפירוק חיזבאללה, אך המחלוקת על חיפושים בבתים פרטיים עדיין לא נפתרה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה