טראמפ דורש: לעצב את נושאות המטוסים כמו במלחמת העולם השנייה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא מרפה מנושאות המטוסים של הצי האמריקאי. אחרי שכבר הורה לחזור למערכות שיגור ישנות מבוססות קיטור, במקום המערכות האלקטרומגנטיות המתקדמות, כעת מדובר שהוא דורש שינוי נוסף ויקר לא פחות: הזזת מגדל הפיקוד, המכונה "האי", ממיקומו הנוכחי בחלק האחורי של הספינה אל מרכזה.

צילום: נוצר באמצעות AI

לפי הדיווחים, הדרישה של טראמפ נובעת מרצון שנושאות המטוסים העתידיות "יזכירו יותר" את אלו ששימשו את ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. מדובר בהתערבות נוספת מצד הנשיא בתכנון הנדסי מורכב, כשגורמי ממשל המעורים בפרטים מציינים כי הצי כבר בחן את השינוי הזה בעבר, בכהונתו הראשונה של טראמפ, ומצא שהוא כרוך בעלות עתק.

"התוצאה של המחקר הייתה שהמחיר והזמן שיידרשו לכך יהיו פשוט אדירים", אמר בכיר לשעבר בממשל שהיה מעורב בבדיקה הקודמת. לפי גורמים בממשל, השינוי עלול לעלות מיליארדי דולרים נוספים ולעכב משמעותית את כניסתן לשירות של נושאות מטוסים שכבר נמצאות בשלבי בנייה מתקדמים.

מדובר בכינוי "האי" הוא לחלק במגדל הפיקוד שבו נמצאים גשר הפיקוד ומערכות המכ"ם והבקרה. בדור החדש של נושאות המטוסים, מסדרת "ג'רלד פורד", המגדל הוצב בחלק האחורי של הספינה, מהלך שנעשה מטעמי יעילות ובטיחות. המיקום החדש יצר מקום חנייה נוסף למטוסי קרב סמוך למערכות השיגור האלקטרומגנטיות, קיצר את זמן השיגור ושיפר את הבטיחות בנחיתה על ידי הפחתת הסיכוי למערבולות אוויר.

בראיין קלארק, קצין לשעבר בצי החוקר כיום את פעילות הכוח הימי במכון הדסון בוושינגטון, הסביר כי הזזת המגדל תדרוש "תכנון מחודש ונרחב" שישפיע גם על כושר הציפה של הספינה וגם על משקלה. "אפשר לשנות את זה", אמר קלארק, "אבל זה יהיה כרוך בשיבושים משמעותיים".

בצי האמריקאי משרתות כיום 11 נושאות מטוסים, כשעשר מהן שייכות לסדרה הישנה "נימיץ" עם קטפולטות קיטור מסורתיות. רק נושאת מטוסים אחת מהדגם החדש, "פורד", כבר נכנסה לשירות פעיל עם המערכות האלקטרומגנטיות המתקדמות. עוד שלוש נושאות מטוסים מהסדרה החדשה נמצאות כרגע בבנייה בשלבים שונים: "ג'ון פ. קנדי" שנמצאת כבר בניסויי ים, ו"אנטרפרייז" ו"דוריס מילר" שעדיין בבנייה. בסך הכול מתוכננות להיבנות עשר נושאות מטוסים מהדגם החדש במהלך 40 השנים הקרובות, בעלות כוללת המוערכת בכ-22 מיליארד דולר.

טראמפ מרבה להתלונן על מערכות השיגור האלקטרומגנטיות כבר שנים, וטוען שהן פחות אמינות ממערכות הקיטור הישנות. עוד ב-2017 הוא אמר כי הורה לצי לחזור ל"קיטור המחורבן". רק בחודש שעבר חזר וטען בנאום כי המערכות החדשות "מורכבות מדי", וסיפר על מקרה שבו ספינה נאלצה לחזור פעמיים לנמל בגלל תקלות במערכות. "כשקצת מים נוגעים במגנטים, זה מפסיק לעבוד. אתה נמצא באוקיינוס האטלנטי עם גלים של 18 מטר, ובאוקיינוס השקט עם גלים בגובה של 21 מטר, והם מדברים איתי על מגנטים", אמר הנשיא.

מומחים חלוקים על טענותיו. בראיין קלארק ציין ל-CNN כי עבור נושאת המטוסים "דוריס מילר" בלבד, השינוי עלול לעלות מיליארדי דולרים ולדחות את כניסתה לשירות, המתוכננת כיום לשנת 2034, עד לסוף העשור הבא. לדבריו, המערכת האלקטרומגנטית פשוטה יותר להפעלה בהשוואה למערכת הקיטור המורכבת מחלקים רבים כמו שסתומים ובוכנות. "המערכות האלקטרומגנטיות הוכיחו את עצמן כקלות יותר לתפעול וזולות יותר מבחינת כוח אדם ותחזוקה", אמר קלארק. "הצי חסך 100 מיליון דולר בשנה על נושאות המטוסים מסדרת פורד".

כריס קבאס, עיתונאי ומגיש פודקאסט העוסק בנושאים ימיים, שהיה נוכח בשיגורים משתי המערכות, תקף את הצו של טראמפ וכינה אותו "חשיבה מיושנת". "אני יכול לומר לכם מניסיון אישי שאפשר להרגיש בהבדל, וההבדל הוא שהמערכת האלקטרומגנטית חלקה יותר", אמר קבאס. "היא מפעילה הרבה פחות עומס על כלי הטיס". קבאס וקלארק ציינו גם בעיה לוגיסטית נוספת: הצי כבר לא מייצר בעצמו קטפולטות קיטור מזה שנים, מאז נושאת המטוסים "ג'ורג' בוש" שנכנסה לשירות ב-2009.

ההתערבות של הנשיא בעיצוב ההנדסי של נושאות המטוסים מעוררת ביקורת חריפה מצד הדמוקרטים. הסנאטור מארק קלי, לשעבר אסטרונאוט וקפטן בצי האמריקאי, תקף בחריפות. "שיגרתי את עצמי מסיפוניהן של נושאות מטוסים מאות פעמים, יש לי תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה, ואני טייס ניסוי, ואפילו אני לא הייתי מייעץ לצי כיצד להנדס מערכות ספציפיות בספינות שלו", אמר קלי. "דונלד טראמפ צריך להיצמד למה שהוא יודע לעשות הכי טוב, אולמות נשפים, פשיטות רגל ובולשיט".

בינתיים לא ברור אילו מבין נושאות המטוסים בבנייה יושפעו בפועל מהדרישה החדשה של הנשיא, אך לפי הדיווחים מדובר לפחות בנושאת המטוסים "דוריס מילר". הצי האמריקאי טרם הגיב באופן רשמי לדיווחים על השינוי המתוכנן.