מדינות המפרץ מאיימות לסגור בסיסים אמריקניים: "טראמפ התחיל במלחמה"

המלחמה המתמשכת מול איראן מביאה את בעלות הברית הוותיקות ביותר של ארצות הברית במפרץ הפרסי לנקודת שבירה. סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, כווית ובחרין מביעות תסכול חסר תקדים מהתנהלות ממשל דונלד טראמפ, ולפי הדיווחים כבר החלו לבחון ברצינות אם יש טעם להמשיך לארח בשטחן מתקנים צבאיים אמריקניים גדולים.

צילום: נוצר באמצעות AI

גורם באחת ממדינות המפרץ לא בחל במילים כשתיאר את מצב הרוח באזור. "טראמפ התחיל את המלחמה ואנחנו משלמים את המחיר", אמר, בציטוט שמסכם את הזעם שהצטבר מאז פרצה הלחימה בפברואר 2026. לפי הדיווחים, מדובר בנקודת השיא של הכעס כלפי וושינגטון מאז תחילת המלחמה.

הסיבה המרכזית לתסכול היא לא רק המלחמה עצמה, אלא חוסר העקביות שמפגין טראמפ בניהולה. הנשיא האמריקני איים שוב ושוב על טהראן, אך בכל פעם נסוג מהאיומים בלי לספק את הפתרון המיוחל. באדר אל-סייף, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת כווית, תיאר את התחושה השוררת באזור בצורה חדה: "עוד לפני כל הזיגזגים האלה של טראמפ, לא הייתה אסטרטגיה ברורה".

המדינות שנפגעות מירי הטילים והכטב"מים באופן שוטף מרגישות שהן משלמות מחיר כבד על מלחמה שלא הן בחרו לנהל, ושאין לה קו סיום נראה לעין. השילוב בין הפגיעה הביטחונית היומיומית לבין חוסר הוודאות לגבי המדיניות האמריקנית יצר קרקע פורייה לחיפוש חלופות.

הצעד הדרמטי ביותר עד כה כבר קרה בפועל. סעודיה חתמה בשבוע שעבר על הסכם הגנה עם טורקיה ופקיסטן, המכונה "הסכם מכה". גורם אירופי בכיר, המצוי בקשר שוטף עם מנהיגים באזור, הגדיר את המהלך כ"איתות לארצות הברית", והדגיש שהמדינות "מנסות לגוון את שותפויות הביטחון וההגנה שלהן". לדבריו, "מבחינתן, ארצות הברית לא מספיקה".

דיפלומט מערבי הפועל באזור הוסיף נופך נוסף לתמונה המדאיגה מבחינת וושינגטון. לדבריו, אם בעבר נוכחות הכוחות האמריקניים נתפסה כ"רע הכרחי" שהמדינות היו מוכנות לחיות איתו, כעת המצב השתנה מהיסוד: "עצם הנחיצות של פריסת הכוחות באזור מוטלת בספק". מדובר בשינוי תפיסתי עמוק שיכול לערער את אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.

חשוב לציין שהיחס של מדינות המפרץ למלחמה לא היה עוין תמיד. לפי גורמים אירופיים, בתחילת הלחימה המדינות "בהחלט לא התנגדו למלחמה", מתוך ציפייה שהיא תסתיים במהירות בניצחון אמריקני ברור. אולם התמונה השתנתה כבר באפריל 2026, כשהתברר שהמשטר בטהראן לא עומד ליפול, ושאיראן לא מתכננת לחסום מחדש את מצר הורמוז, נתיב מים אסטרטגי קריטי לסחר הנפט העולמי.

מול כל הביקורת הזו, בבית הלבן דוחים בתוקף כל טענה על משבר ביחסים עם שותפות המפרץ. גורם בממשל האמריקני מסר כי לטראמפ "יש יחסים יוצאי דופן עם כל השותפות במפרץ", ניסיון ברור לצנן את הדיווחים על סדקים במערכת היחסים ההיסטורית. עם זאת, הדיווחים המתרבים מגורמים ערביים ומערביים כאחד מציירים תמונה שונה בתכלית מזו שמנסים להציג בוושינגטון.

בשלב זה עדיין לא ברור אם מדינות המפרץ יתקדמו בפועל לצמצום הנוכחות הצבאית האמריקנית בשטחן, או שמדובר בעיקר באמצעי לחץ דיפלומטי כלפי וושינגטון. ההסכם עם טורקיה ופקיסטן עשוי להיות רק הצעד הראשון בתהליך ארוך יותר של גיוון שותפויות ביטחוניות, במיוחד אם המלחמה מול איראן תמשיך להתגלגל בלי סוף ברור באופק.