בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל דרישת תשלום חריגה בסך 1.245 מיליארד שקל שהוציאה עיריית קריית ים לחברת רפאל. השופט רון סוקול קבע כי התחשיבים שעליהם התבססה העירייה בעריכת דרישת ההיטלים היו פגומים באופן מהותי, וכי הסכום שנדרש מרפאל אינו סביר בשום קנה מידה.
הפרשה החלה בשנת 2018, אז סופחו לתחום השיפוט של קריית ים כ-6,000 דונם ממתחם "מכון דוד" של רפאל, ששטחו הכולל מגיע לכ-6,800 דונם. עד לאותה שנה הוגדר המתחם כ"שטח גלילי" שלא היה שייך לאף רשות מקומית. שלוש שנים לאחר הסיפוח, באוגוסט 2021, שלחה העירייה לרפאל דרישת תשלום עבור היטלי סלילה, תיעול ושטחים ציבוריים פתוחים, בסכום שהגיע ל-1.245 מיליארד שקל.
רפאל הגישה עתירה נגד הדרישה, בייצוג עורכי הדין מלכה אנגלסמן ואריאל בן בש"ט ממשרד פירון. החברה טענה כי תעריפי ההיטלים הועלו בעשרות אחוזים ללא הצדקה, וכי הסכום הנדרש ממנה אינו סביר בהשוואה לכך שהעירייה גובה מכלל תושביה כ-2.7 מיליון שקל בלבד בשנה מהיטלים. במילים אחרות, רפאל נדרשה לשלם סכום השווה לכ-460 שנות גבייה בעיר כולה. עוד נטען כי עלויות התיעול נופחו בכ-81%, וכי תחשיב הסלילה התבסס על עלויות של דרכים ראשיות ולא עירוניות.
הבעיה המרכזית, כך קבע השופט, הייתה שיטת החישוב עצמה. העירייה ביססה את התחשיב על מדגם של ארבע שכונות מגורים בבנייה רוויה, בעוד שמתחם רפאל שונה מהן לחלוטין. מתוך כ-6,000 הדונם שבתחום העיר, רק כ-270 דונם בנויים בפועל, כשהיתר הוא שטחי קרקע פתוחים ללא כוונה לפיתוח למגורים או מסחר. "מתמהיל הבנייה במתחם שונה, היקף התשתיות שנבנו וייבנו שונה, צרכי המתחם שונים ולמעשה כמעט בכל היבט יש שוני מהותי בין מתחם רפאל לבין שאר שטחי העיר", כתב סוקול בפסק הדין.
השופט הוסיף כי במתחם רפאל לא צפויות תשתיות אופייניות לשכונות מגורים, כמו מדרכות, גני משחקים או דרכים עירוניות, שדווקא הן שהיוו את הבסיס לתחשיב שערכה העירייה. "השימוש במדגם המבוסס על שכונות מגורים כדי לקבוע את תעריף ההיטל למתחם רפאל אינו סביר, ואינו מתיישב עם התכלית של עריכת תחשיב שיאפשר רק את מימון התשתית העירונית, מבלי להעשיר את קופת העירייה", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט לא הסתפק בביקורת על שיטת החישוב, אלא תקף גם את התוצאה הסופית. "דרישת ההיטל מרפאל היא בסכום דמיוני העולה לאין שיעור על ההוצאות הצפויות למימון תשתיות שישרתו את הנכס, ואולי אפילו על עלויות ביצוע התשתיות בעיר כולה", קבע סוקול. השופט מצא פגמים נוספים, בהם החלטת מהנדס העיר להכריז על כל שטח קריית ים כ"אזור איסוף" אחד לצורכי ניקוז, וכן ביטל חיוב בגין חניון בחוף הים בטענה שהוא משרת מבקרים ולא את עובדי רפאל.
חרף הביטול, בית המשפט לא קיבל את כל טענות רפאל. נקבע כי לעירייה קיימת סמכות לגבות היטלי פיתוח מהחברה, וכי מתחם "מכון דוד" אינו פטור מהשתתפות בעלויות התשתית העירונית רק בשל היותו מתחם סגור ועצמאי. כך גם נדחו טענות רפאל בנוגע להיעדר תשתית גובלת, ונקבע כי עבודות כמו סלילת שביל אופניים או הקמת חניון לרכב כבד בסביבת המתחם עשויות להקים עילה לחיוב בהיטלי סלילה, בכפוף לתחשיב תקין.
בסיום פסק הדין הורה השופט לעירייה לשוב ולבחון את התחשיב מחדש, בהתאם להערותיו, ורק לאחר מכן להוציא דרישת תשלום חדשה ומצומצמת בהרבה. העירייה חויבה לשלם לרפאל הוצאות משפט בסך 100 אלף שקל. מטעם עיריית קריית ים נמסר: "מבחינתנו, פסק הדין קובע את העיקרון החשוב ביותר: רפאל אינה אי נפרד בתוך קריית ים. גם מתחם גדול וייחודי חייב להשתתף בעלויות הפיתוח והתשתיות של העיר שבה הוא נמצא. העירייה עמדה על זכויות תושביה והצליחה לבסס את עצם החבות בהיטלי הפיתוח. כעת נפעל לתיקון התחשיב בהתאם להנחיות בית המשפט".
בעירייה הבהירו כי בכוונתם למצות את מלוא הסכומים המגיעים לקופתה, וברקע הדברים גם מתח בין צו חלוקת הכנסות המחייב חלוקת חלק מהסכום עם רשויות סמוכות כמו עכו, מטה אשר, קריית ביאליק וקריית מוצקין, לבין כללי היטלי הפיתוח המחייבים שימוש בכספים לצורכי הפיתוח של העירייה עצמה. כעת צפויה העירייה לגבש תחשיב מתוקן שיביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של מתחם רפאל, כפי שהורה בית המשפט, ולא מן הנמנע שהיא תשקול גם ערעור על חלקים מפסק הדין המצמצמים את היקף החיוב.
בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל דרישת תשלום של 1.245 מיליארד שקל שהוציאה קריית ים לרפאל, אך פתח פתח לדרישה חדשה ומתוקנת בעתיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה