עדי זריפי עונה לינון מגל: "מסוכן מה שאתה עושה לאמת"

עוד יום, עוד דרמה קטנה ברשת X, והפעם הכוכבים הם ינון מגל ועדי זריפי. מגל, מגיש ערוץ 14, החליט אתמול (רביעי) לצוד קטע מריאיון שערכה זריפי עם אביגדור ליברמן, ולתייג אותו במילה אחת קטנה ומרושעת: "מסוכן".

צילום: AI

בסרטון ששיתף מגל נשמעת זריפי, לכאורה, אומרת: "זה מה שיעלה לנו בניצחון, זאת אומרת שזה מה שישאיר את נתניהו על הכיסא". משפט שמצליח תוך שנייה להפוך עיתונאית ניטרלית למי שממש בוחרת צד. נוח, לא?

רק שזריפי לא התכוונה לתת לזה לעבור בשקט. תוך שעות ספורות היא פרסמה גרסה מלאה של הקטע, בלי הכתוביות היצירתיות של מגל, וכתבה: "אכן, מסוכן. לא המשפט שאמרתי, אלא מה שעשית לו, מה שאתה מרבה לעשות לעובדות ולאמת".

לדבריה, המשפט המקורי היה "זה עלול לעלות לגוש בשלטון", ולא "זה מה שיעלה לנו". מילה אחת, שינוי קטן, אבל ההבדל בין עיתונאית ניטרלית לעיתונאית עם אג'נדה. "בסרטון שהפצת כתבת 'לנו', על גבי שמע משובש", כתבה זריפי בזעם מבוקר.

ואז הגיע החלק המרתק באמת: זריפי, שכנראה לא הסתפקה בטיעונים רגשיים, נכנסה למצב מרצה באוניברסיטה. היא הסבירה שהמוח לא מפענח דיבור רק דרך האוזן, אלא משלב את הצליל עם ההקשר וגם עם הכתוביות שאנחנו קוראים תוך כדי צפייה. את התופעה הזו, הסבירה, קוראים במדעי התפיסה "עיבוד מלמעלה למטה", ובעברית פשוטה: כתובית יכולה לגרום לנו לשמוע בדיוק מה שרוצים שנשמע.

מרשים, אין מה להגיד. יש עיתונאים שעונים בציוץ זועם, ויש עיתונאים שעונים עם קורס בפסיכולוגיה קוגניטיבית. עדי זריפי, מסתבר, שייכת לקטגוריה השנייה.

מהעניינים המדעיים חזרה זריפי לעניין הפוליטי, ושם היא כבר לא הייתה עדינה. "למה לנסות ולהדביק לי שיוך פוליטי?", שאלה, "כי עיתונאי או עיתונאית שאינו מזוהה עם אף מחנה פוליטי הוא הזר לך, והוא המסוכן בעיניך". תרגום חופשי: מי שלא אפשר לשים עליו תווית, מפריע.

ולא הסתפקה בזה. זריפי המשיכה עם משפט שנשמע כמו מנשר: "בעיתונאי אמיתי אי אפשר לשלוט, והרי 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?'. ובכן, זה לא יעבוד". משפט שכנראה יזכה אותה בכמה לייקים נלהבים ובכמה עוינים לא פחות נלהבים, תלוי את מי שואלים.

אבל אז, ברגע האחרון, כשכולם כבר ציפו לסבב תגובות נוסף, זריפי בחרה לסיים בעקיצה עטופה בחיוך. "בכל זאת, אני תמיד אוהבת לראות את החיובי בכל אחד, ואתה מר מגל, מבין צופינו האדוקים ביותר, ועל כך, תודה לך". תודה שאתה צופה בי, אבל בפעם הבאה תדייק בכתוביות. עקיצה קטנה, ארוזה יפה.

אז מי צדק ומי טעה, כרגיל בעימותים כאלה, כל אחד יבחר את הגרסה שנוחה לו. אבל דבר אחד בטוח, אם מגל רצה שקט, הוא בהחלט לא קיבל אותו.