השופט סולברג נגד היועמ"שית: בן גביר ינאם באירוע המשטרה

מכה ליועצת המשפטית לממשלה. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה היום (שני) את העתירה שביקשה למנוע מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להשתתף ולשאת דברים באירוע הוקרה למתנדבי המשטרה ולחברי כיתות הכוננות.

ההחלטה מתקבלת בניגוד מוחלט לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שדרשה למנוע מבן גביר להופיע באירוע. לטענתה, השתתפותו עלולה להיחשב תעמולת בחירות אסורה, בין היתר בשל הזיהוי ההדוק בין האירוע לבין פעילותו האישית של השר.

העתירה הוגשה על ידי הארגונים "בוחרים בישראל" ו"מכון זולת", שביקשו למנוע מבן גביר לעלות לבמה באירוע שנועד להוקיר את אלפי המתנדבים שגייס תחת מטריית כיתות הכוננות. היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעתירה וטענה כי מדובר בשימוש אסור במשאבי ציבור לתעמולת בחירות.

בהרב-מיארה הצביעה במיוחד על הקמתן של למעלה מ-1,000 כיתות כוננות ברחבי הארץ בתקופת כהונתו של בן גביר, וטענה כי אירוע ההוקרה עלול לשמש בפועל במה לקידום מעמדו הפוליטי ערב הבחירות.

מטעם בן גביר הופיע בדיון עורך הדין זאב וולף, שהציג עמדה שונה לחלוטין. לדבריו, ההנחיות שנועדו להגביל את השתתפות נבחרי ציבור באירועים ציבוריים נוסחו באופן פרטני וספציפי, ואינן חלות באופן גורף על האירוע הנוכחי. סולברג לא התרשם מעמדת היועמ"שית וקבע כי ההנחיות שהוציאה "נכתבו במיוחד עבור האירוע", ובכך אימץ בפועל את הטענה שמדובר בניסיון פסול לצנזר את השר דווקא בגלל תפקידו.

בסופו של דיון, סולברג הכריע לטובת השר ודחה את העתירה במלואה. המשמעות המעשית: בן גביר יוכל להגיע לאירוע ההוקרה ולשאת בו דברים, אך בכפוף לאיסור מפורש על השמעת תעמולת בחירות מהבמה.

עם זאת, ההחלטה לא ניתנה בלי תנאי. סולברג רשם בפניו את התחייבותו של בן גביר "שלא לשאת דברי תעמולת בחירות באירוע", והמליץ לו במפורש להעביר מראש את תוכן הנאום לבחינת הייעוץ המשפטי. משמעות הדבר: השר קיבל אור ירוק להופיע, אבל תחת השגחה.

בן גביר לא איחר להגיב, ויצא בהתקפה חריפה על היועצת המשפטית לממשלה. "גלי בהרב-מיארה ניסתה לעצור אותנו כשהקמנו את כיתות הכוננות ונכשלה", כתב השר. "עכשיו ניסתה למנוע ממני להגיע ולהודות להן, ונכשלה שוב", הוסיף.

ההחלטה מצטרפת לשורה ארוכה של עימותים בין השר לביטחון לאומי לבין הייעוץ המשפטי לממשלה, שהחריפו בחודשים האחרונים סביב סמכויותיו של בן גביר ואופן פעילותו הציבורית. הפעם, בית המשפט בחר להעדיף את עמדת השר על פני עמדת היועצת.

מדובר בניצחון משפטי ופוליטי עבור בן גביר, ערב תקופה רגישה של פעילות בחירות, שבה כל הופעה פומבית של שרים ונבחרי ציבור נבחנת בקפידה על ידי הגורמים המשפטיים. עם זאת, האיסור על תעמולת בחירות שנקבע בהחלטה עשוי להעמיד את בן גביר במבחן בפועל, במידה שדבריו באירוע ייחשבו כחורגים מגבולות ההיתר שניתן לו.

ההחלטה הזו לא הגיעה בחלל ריק. אותו שופט, נעם סולברג, נמצא באותם ימים ממש במוקד סערה נפרדת לגמרי, הרבה יותר רגישה: פרשת אבטחתו של יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. בסוף השבוע התברר כי ראש השב"כ דוד זיני החליט שלא לאבטח את איזנקוט באמצעות השירות, וזאת בשעה שהמועמד נחשב לפי הסקרים למועמד המוביל לראשות הממשלה.

הגרסאות סביב מי בדיוק קיבל את ההחלטה הזו סותרות זו את זו. בשב"כ טענו בתחילה כי ראש השירות התקשר בליל רביעי לסולברג, עדכן אותו בנתונים, ובפועל היה זה השופט שקיבל את ההחלטה הסופית. בוועדת הבחירות, לעומת זאת, הכחישו זאת מכל וכל וטענו כי מדובר בשיחת עדכון בלבד, ללא הוראה מחייבת. לפי גרסתם, זיני עדכן שאנשי איזנקוט ביקשו אבטחת שירות, אך לא נמצא כל איום ספציפי, ולפי מידע מהשופט אין תקדים לאבטחת שב"כ למי שאינו נמנה על סמלי השלטון.