חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, מציב בפני הציבור הישראלי הזדמנות נדירה לעצור את השיח המפלג ולערוך חשבון נפש אמיתי. כך קובע פרופ' נח דנא-פיקארד, שמזהיר במיוחד מפני האווירה שמאפיינת את תקופת הבחירות, כשלדבריו "לא כל דיבור הוא לגיטימי".
לפי דנא-פיקארד, השנה הנוכחית מדגישה יותר מתמיד את הצורך בעצירה מהאשמות השווא ומהשיח המפלג שהפך שגור בציבוריות הישראלית. "היום, יותר מתמיד, ועל אחת כמה וכמה בתקופת בחירות שבה לא כל דיבור הוא לגיטימי, חודש אלול מהווה קריאה חשובה לעצור, להשתחרר מדיבורים מפלגים ומהאשמות שווא", אמר.
במרכז הטיעון שלו עומד התנ"ך, כמקור משותף שיכול לגשר בין הציבור הדתי לציבור החילוני. לדבריו, חלק מהציבור הדתי נוטה לראות בתנ"ך בעיקר ספר חוקים ומצוות, בעוד שבחינוך החילוני הוא משמש לרוב כבסיס מוסרי אוניברסלי. בפועל, טוען דנא-פיקארד, התנ"ך הוא הרבה יותר מכך: הוא הסיפור המכונן שמסביר מי אנחנו כעם ומה ייעודנו בארץ ישראל.
דנא-פיקארד מציין את התופעה ההולכת וגוברת של סיורי סליחות בשנים האחרונות, אך מזהיר שלא להפוך אותם לעניין פולקלורי או לאטרקציה תיירותית בלבד. לדבריו, סיורי הסליחות צריכים להישאר מחוברים לתוכן ולמסורת העתיקה של עם ישראל, ולא להתרוקן מתוכן.
הוא מפרט שני פסוקים שלדבריו מבטאים את תמצית האמונה וההיסטוריה היהודית: "ה' הוא האלוקים", המסמן את הציר האנכי המחבר בין הארץ לעולמות העליונים, ו"ה' מלך, ה' מולך, ה' ימלוך לעולם ועד", המסמן את הציר האופקי של ההיסטוריה היהודית לאורך הדורות. לדבריו, מחלוקות מיותרות מנתקות את שני הצירים הללו זה מזה ומשאירות את הפרט מחוץ לתמונה הרחבה של עם ישראל.
הקריאה של דנא-פיקארד מצטרפת לפרשנות רחבה יותר על מהות התשובה בחודש אלול, המבחינה בין תשובה "רגילה" שאדם עושה במהלך השנה לבין ההכנה המיוחדת שנדרשת דווקא בתקופה זו. לפי מקור זה, שורש חודש אלול נעוץ בארבעים הימים שבהם שהה משה רבנו בהר סיני לאחר חטא העגל, כשלאחר סליחת הקב"ה קרא שוב למשה כדי לקבל את הלוחות השניים. תקופה זו, המסתיימת ביום הכיפורים, הטביעה בימים אלו אופי מיוחד של פיוס.
ההבדל המרכזי, כך עולה מהפרשנות, הוא שתשובה רגילה נועדה בעיקר "לצאת מהסתבכות" ולמנוע עונש, בעוד שהתשובה של חודש אלול שואפת ליעד גבוה יותר: לחדש קשר של קרבה ואהבה, לא רק להימנע מריחוק. הרעיון הזה בא לידי ביטוי גם בראשי התיבות של המילה "אלול", "אני לדודי ודודי לי", המבטאים חיבור מחודש מתוך תשוקה ולא רק מתוך פחד מעונש.
דנא-פיקארד מסכם שדווקא בגישה חדשה למקורות היהודיים, מהתנ"ך ועד הספרות התלמודית, ניתן למצוא את מה שמאחד את הציבור הישראלי על פני מה שמפריד בו. לדבריו, יש להכיר במי שאנחנו באמת מתוך המסורת ולא מתוך הגדרות מנותקות שמגיעות ממקורות זרים. "זהו הזמן לאחד מחדש את הצירים, לחבר שמיים וארץ, עבר ועתיד, ולמצוא יחד את השותפות המחודשת במסע המפואר של עמנו", אמר.
עם התקרבות הימים הנוראים, הקריאה לעצירה מהשיח המפלג צפויה לקבל משנה תוקף נוכח מערכת הבחירות המתקרבת, כאשר גורמים נוספים בציבור הדתי והחילוני כאחד מדגישים את הצורך בשיח מפויס לקראת ראש השנה.
חודש אלול מציב בפני הציבור הישראלי הזדמנות לעצור מהשיח המפלג ולחדש את הקשר המשותף דרך המורשת התנ"כית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה