בג"ץ קבע: הגיורים של הרב אמסלם יוכרו לצורך חוק השבות

בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי יש להכיר בבית הדין הפרטי "אהבת הגר", בראשות הרב חיים אמסלם, לצורך קבלת מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות. מדובר בפסיקה תקדימית שמרחיבה את ההכרה בגיורים הנערכים מחוץ למערך הגיור הממלכתי.

צילום: חיים אמסלם

שלושת השופטים, יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב, דחו פה אחד את ערעור רשות האוכלוסין וההגירה, שביקשה לבטל את ההכרה העקרונית בבית הדין. הנשיא עמית כתב בפתח פסק הדין: "פסק דיננו להלן הוא אפוא חוליה נוספת בסאגה הבלתי נגמרת של סיפור הגיור במדינת ישראל". הוא הזכיר כי הכנסת והממשלה נמנעות כבר שנים מהסדרה חקיקתית של נושא הגיור, חרף קריאות חוזרות ונשנות של בית המשפט לעשות כן.

הפרשה החלה בעניינה של אזרחית פיליפינית שהגיעה לישראל ב-2005 לעבוד כמטפלת סיעודית. במהלך עבודתה אצל משפחות דתיות היא התקרבה ליהדות, ובשנת 2018 עברה הליך גיור בבית הדין "אהבת הגר". שנתיים לאחר מכן ביקשה לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, אך רשות האוכלוסין דחתה את בקשתה. תחילה נטען שטרם נקבעו קריטריונים להכרה בקהילה יהודית מוכרת, ובהמשך הועלו ספקות לגבי כנות הגיור עצמו. לאחר הליכים נוספים נדחתה בקשתה שוב, הפעם בנימוק שבית הדין שבו התגיירה כלל אינו מוכר.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירתה וקבע שיש להכיר בבית הדין. רשות האוכלוסין ערערה לעליון, אך הבהירה כי אינה מתנגדת עוד להענקת אזרחות לאישה עצמה. הערעור התמקד בשאלה העקרונית: האם מוכר בית הדין "אהבת הגר" כגוף מגייר לצורך חוק השבות.

הנשיא עמית מתח ביקורת חריפה על התנהלות הרשות. הוא ציין כי בית הדין כבר זכה להכרה בפסק דין קודם, שעליו המדינה בחרה שלא לערער, ואף התברר שכבר ב-2022 פרסמה רשות האוכלוסין הנחיות שבהן נכללו גיורי הרב אמסלם בין הגיורים המוכרים לצורך חוק השבות. לדברי עמית, ההתנגדות שהעלתה הרשות בערעור הנוכחי מהווה "שינוי בלתי מנומק בעמדתה". הוא גם דחה את ניסיון הרשות להחיל בדיעבד על בית הדין קריטריונים חדשים שפרסמה רק באוקטובר 2024, לאחר שניתן כבר פסק הדין במחוזי.

פסק הדין עסק גם במעמדו ההלכתי של הרב אמסלם, המשמש אב בית דין הן במסגרת "גיור כהלכה" והן בבית הדין העצמאי "אהבת הגר". השופטים הדגישו כי מדובר ברב ופוסק הלכה בעל ניסיון רב, וכי הליך הגיור בבית דינו כולל הכנה מסודרת, בדיקות ובחינה רצינית של כנות כוונות המתגיירים. עמית הבהיר כי ההכרה בבית דין פרטי אינה מחייבת השתייכות למערך הגיור הממלכתי, אלא יש לבחון את מעמדו הציבורי והקהילתי של הגוף המגייר ואת זהות הדיינים הפועלים בו.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו נגעה להבחנה בין גיור אזרחים ישראלים לבין גיור זרים המבקשים מעמד בישראל. בעוד ש"גיור כהלכה" עוסק בעיקר באזרחים ישראלים, "אהבת הגר" עוסק בעיקר במי שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית. בית המשפט הכיר בכך שהחשש מפני גיור שאינו כן גדול יותר כשמדובר במי שמבקש אזרחות מכוח חוק השבות, אך קבע כי אין בכך כדי להצדיק שלילה גורפת של ההכרה בבית הדין. עמית הדגיש כי להכרה העקרונית אין משמעות של ויתור על ביקורת פרטנית, ולרשות האוכלוסין נותרת הסמכות לבחון את כנות הגיור בכל מקרה לגופו, כדי למנוע ניצול לרעה של חוק השבות.

בסיום פסק הדין התייחס עמית למתח שבין גישות הלכתיות שונות כלפי גרים, וציין כי דווקא בימים הקשים העוברים על ישראל, דברי הרמב"ם והתלמוד בדבר הגישה המקלה שיש לנקוט כלפי המבקשים להתגייר "נשמעים אקטואליים מתמיד". בית המשפט חייב את רשות האוכלוסין לשלם לרב אמסלם ולבית הדין הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

בבית הדין ברכו על הפסיקה. עו"ד דוד אמסלם, בנו של הרב אמסלם וממשרד פרנקל אמסלם ושות', שייצג יחד עם עו"ד ליאור קורן את בית הדין בערכאה העליונה, אמר כי "מי שמתגייר בכנות בבית דין אורתודוקסי בעל מעמד הלכתי יכול היום לקבל אזרחות מכוח חוק השבות. זה פותר בעיה לאנשים רבים שראויים לגיור, ושהמדינה סירבה להכיר בהם במשך שנים". גם הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון "עתים" ורשת בתי הדין "גיור כהלכה", הגיב לפסיקה ואמר כי "הגיור הוא לא חומה שצריך לבצר, אלא שער שצריך לפתוח ברצינות, בהקפדה על ההלכה ובאהבה". לדבריו, "כשבית המשפט העליון נדרש לצטט את הרמב"ם כדי להזכיר למדינה היהודית ש'מקבלין אותו מיד', זו תעודת עניות למדינה". פרבר הוסיף כי "עשר שנים אחרי פסק דין רגצ'ובה עדיין אין חוק גיור, בראש המערך הממלכתי עומד כבר יותר משלוש שנים ממלא מקום זמני, והמדינה ממשיכה לבזבז משאבים במאבק נגד בתי דין אורתודוקסיים מהשורה הראשונה".

הפסיקה צפויה להשפיע על מקרים נוספים של גיורים פרטיים שמבקשים הכרה לצורך חוק השבות, ומעמידה בפני רשות האוכלוסין ומערך הגיור הממלכתי אתגר להסדיר באופן ברור את מעמדם של בתי דין אורתודוקסיים שאינם חלק מהמערך הרשמי.

עוד מהדיווחים

העותרת בתיק היא רוזני מיכל רייס, אזרחית הפיליפינים שעבדה בישראל כמטפלת סיעודית, לפי דיווח inn. הרב פרבר אמר: "כל עוד המדינה לא עושה את עבודתה, עתים ו'גיור כהלכה' ימלאו את הוואקום. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק להילחם בגרים ותתחיל לקיים את ציווי התורה: 'ואהבתם את הגר'".

למה זה חשוב

הפסיקה פותחת פתח להכרה גם בבתי דין פרטיים אחרים שאינם חלק ממערך הגיור הממלכתי, מה שעשוי לשנות את הדרך שבה אנשים המבקשים לעלות לישראל מכוח חוק השבות יוכלו להוכיח את יהדותם. במקביל, בית המשפט הבהיר שלרשות האוכלוסין נשארת הסמכות לבדוק כל מקרה לגופו, כך שהמאבק על כנות הגיורים צפוי להמשיך.

הפסיקה התקדימית מחייבת את המדינה לגבש עמדה עקבית כלפי בתי דין פרטיים לגיור, וסוגיית הגיור צפויה להמשיך ולהעסיק את מערכת המשפט בשנים הקרובות.