נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן העלה השבוע מדרגה נוספת במתקפתו נגד ישראל. במסר שפרסם לעשרים מיליון עוקביו ברשת X, כינה ארדואן את הציונות "אידיאולוגיה רדיקלית, כובשת ורצחנית" שמאיימת "לא רק על שכנותיה אלא על כל מי שמגן על השלום האזורי ועל ערכים הומניטריים".
ארדואן לא הסתפק בביקורת על ממשלת ישראל הנוכחית, אלא בחר למסגר את העימות כמאבק נגד הציונות עצמה כרעיון. הניסוח הזה הוא בעל משמעות: כשמדובר במאבק נגד אידיאולוגיה ולא נגד ממשלה ספציפית, מדובר בעימות שאף בחירות בישראל לא יוכלו לפתור אותו. הנשיא הטורקי גם הציג נתונים על המלחמה בלבנון, בהם למעלה מארבעת אלפים הרוגים, שנים עשר אלף פצועים ומיליון ושלוש מאות אלף עקורים.
משרד החוץ הישראלי לא איחר להגיב. בהודעה חריפה נכתב כי "ארדואן האנטישמי מנסה, מדי כמה ימים, לשבור שיאים חדשים של הסתה פרועה נגד המדינה היהודית, בניסיון להסיט את תשומת הלב ממעשיו נגד בני עמו וברחבי האזור". במשרד החוץ הוסיפו כי ארדואן "החריב את הדמוקרטיה הטורקית, כלא את יריביו הפוליטיים, אירח ותמך בארגון הטרור חמאס ופלש למדינות שכנות", והשוו את התנהלותו להפצת "עלילות דם שקריות" כפי שעשו לדבריהם האנטישמים החמורים ביותר בהיסטוריה.
התגובה הישראלית התמקדה גם בסתירה שבין ההאשמות הטורקיות לבין המציאות בשטח. כוחות צבא טורקיים נמצאים כיום בסוריה, בעיראק, בלוב ובסומליה, ובנוסף ממשיכה טורקיה להחזיק בחלקים מצפון קפריסין. במשרד החוץ הצביעו על כך שארדואן עצמו הצהיר בעבר כי "האופק של טורקיה אינו יכול להיות מוגבל ל-783 אלף קמ"ר", שטחה של המדינה, ובכל זאת ממשלתו מאשימה את ישראל, מדינה זעירה בהשוואה, בהתפשטות טריטוריאלית.
מנגד, סגן שר החוץ הטורקי הגיב אף הוא במתקפה נגדית, ומסר כי "ישראל מסתירה תוקפנות, רצח עם ופשעי מלחמה מאחורי טענות לאנטישמיות". חילופי הדברים הללו מסמנים החרפה נוספת במערכת יחסים שכבר נמצאת בשפל חסר תקדים.
ההסלמה הרטורית אינה מתרחשת בחלל ריק. לפני כשבועיים ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה בסוריה שנועדה למנוע פריסת כוח טורקי בשדה התעופה אבו דוהור שבצפון המדינה. הצעד הזה, יחד עם האיומים ההדדיים שהחליפו מנהיגי שתי המדינות מאז, מהווה עליית מדרגה שהחלה עוד בעקבות טבח השבעה באוקטובר. השאלה שעולה כעת היא האם העימות המדיני, התקשורתי והכלכלי בין המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי של ממש.
בזירה המשפטית והציבורית בישראל הביע עורך הדין אוריאל לין עמדה נחרצת: "עימות צבאי ישיר נוסף של ישראל מול טורקיה יהיה בבחינת מעשה טירוף". לדבריו, טורקיה היא מדינה חזקה, חברה בברית נאט"ו, שחתמה לאחרונה על הסכם הגנה עם פקיסטן וסעודיה, הסכם שאליו עשויה להצטרף גם מצרים. לין הזהיר כי הדברים שאומרים בכירים ישראליים, בהם שר הביטחון ישראל כ"ץ, "עלולים לדרדר אותנו לאסון".
הרקע ההיסטורי מורכב. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, עוד בשנת 1949, ובשנות ה-90 שררו יחסי שיתוף פעולה פוריים בין המדינות, כולל בתחום הביטחוני. השינוי הדרמטי החל עם עלייתו לשלטון של ארדואן בשנת 2003, כשטורקיה עברה ממדינה מערבית וחילונית לחברה הנטועה עמוק באסלאם ובעולם הערבי. טבח השבעה באוקטובר סימן שבר מוחלט ביחסים, אך המרחק הגיאוגרפי בין המדינות והיעדר גבול משותף מיתנו עד כה את העימות. עתה, עם התקרבות טורקית לים התיכון ולסוריה, המרחק הזה הולך ומצטמצם.
אזהרה נוספת וחריגה הגיעה מכיוון אמריקאי. הקולונל בדימוס דאגלס מקגרגור מסר כי בכירי הביטחון בישראל ממקדים את תשומת הלב באיום הלא נכון. לדבריו, "האיום הקיומי שלכם הוא לא איראן... יש לכם בעיה אמיתית צפונה ומזרחה יותר, והיא נקראת הטורקים". מקגרגור תיאר את הצבא הטורקי כבעל מסורת לחימה עמוקה ויכולות גבוהות, והזהיר כי "אם תתגרו בטורקים, זה קרב עד הסוף". הוא ציין כי בניגוד לאיראן, שלדבריו אינה מסוגלת לפלוש לישראל, "הטורקים יכולים".
מקגרגור הוסיף כי הנשיא האמריקאי טראמפ אינו מעוניין להיות מעורב בעימות בין שתי המדינות, אך הזהיר כי טורקיה, גם אם אינה מחפשת מלחמה כרגע, לא בהכרח תימנע ממנה אם תרגיש מאוימת. לדבריו, מתרחשת גם התקרבות עמוקה בתוך העולם המוסלמי, תהליך שהוא מכנה "ברית עצומה" שלא נראתה כמותה מאות שנים.
בינתיים, שני הצדדים ממשיכים בהחלפת האשמות מילולית חריפה, אך נמנעים עד כה ממעבר ממילים למעשים. הזירה הסורית, שבה מנסה טורקיה לנצל את תלותו של השליט אחמד א-שרע בה ולפתור את הבעיה הכורדית, נותרת נקודת החיכוך המרכזית בין המדינות, ומהווה את הזירה שבה עלולה ההסלמה הרטורית להפוך למשהו מסוכן הרבה יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה