אחרי יום של שיבושים: מתקני ההתפלה חוזרים לפעול

יממה שלמה של אי ודאות, הודעות חירום ותושבים שהתבקשו לאגור מים - ולבסוף התברר שהאשם הוא הטבע, לא האויב. משק המים הישראלי חזר הערב בהדרגה לשגרה, לאחר שחמישה מתוך שישה מתקני התפלה מרכזיים הושבתו בעקבות מזג אוויר חריג שגרם לעכירות קיצונית במי הים.

בתום הערכת מצב שקיים שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, יחד עם מנכ"ל המשרד יוסי דיין ונציגי רשות המים, מקורות וחיא"ל, נמסר כי שני מתקני ההתפלה בשורק כבר חזרו לפעילות מלאה. מתקני פלמחים ואשדוד צפויים להשלים את החזרה לשגרה במהלך הערב. באזור ירושלים, שם נרשמו השיבושים הקשים ביותר, המאגרים צפויים להתמלא רק עד השעה 22:00.

האירוע החל עוד בשבת, כשתנאי מזג האוויר הקשים יצרו סחף ולכלוך בים ומנעו פעילות תקינה מחמישה מתקני התפלה: אשקלון, אשדוד, פלמחים ושני המתקנים בשורק. רק המתקנים בחדרה ובאילת, לצד עשרים מתקנים מקומיים של מקורות, המשיכו לפעול כרגיל. ברשות המים מסרו כי הגורם לתקלה הוא ככל הנראה הצטברות אצות במים, ולא כשל טכנולוגי.

הפסקת פעילותם של מתקני ההתפלה, שמהווים את עמוד השדרה של אספקת המים בישראל, הובילה לגל הודעות חירום מרשויות מקומיות. בירושלים דווח על הפסקות מים בשכונות הבוכרים, גאולה, רמות אשכול ומאה שערים. תאגיד הגיחון מסר כי הקים ברזיות מים ציבוריות ברחבי השכונות הללו לטובת התושבים. גם בגבעת זאב, במעלה אדומים ובקריית יערים נשלחו הודעות דומות, ותושבי גבעתיים התבקשו להצטייד במים מראש בעקבות "תקלה ארצית באספקת המים".

עם היקף ההשבתה החריג, מיהר מערך הסייבר הלאומי להבהיר כי אין מדובר במתקפת סייבר. "הפסקת הפעילות נובעת מעכירות חריגה במי הים בעקבות מזג האוויר", נמסר בהודעה רשמית. ההבהרה נועדה לבלום את החששות שהחלו להתפשט ברשתות החברתיות מיד עם היוודע דבר ההשבתה הנרחבת.

מי שספג את המכה הראשונה היה דווקא הענף החקלאי. רשות המים הנחתה לצמצם את אספקת המים השפירים לחקלאות בדרום, ובמועצה האזורית רמת נגב אף הופסקה ההזרמה לחקלאים לחלוטין. שי כסה, חקלאית מקדש ברנע שבגבול מצרים, לא חסכה במילים קשות: "השבתת מתקני ההתפלה מהווה איום מיידי וחמור על ביטחון המזון של מדינת ישראל. אם עד מחר בשמונה בבוקר לא יושקו החממות, השקעות של מיליונים ומפעלי חיים של משפחות שלמות כאן במושבי גבול מצרים ילכו ברגע אחד לטמיון". לדבריה, "אסור לתת לסדרי העדיפויות להוות גזר דין מוות לחקלאות".

לצד הפגיעה בחקלאות, הציבור הרחב התבקש לצמצם שימושים לא חיוניים במים. עיריית תל אביב הורתה על סגירת מקלחות וברזים בחופי הים ועל צמצום השקיית הגינון. במועצה האזורית אשכול נשלחה הודעה חדה לחקלאים ולאחראי גינון: "אנו מבקשים מכולם לגלות אחריות - שימוש במים לצורכי גינון וחקלאות בשלב זה עלול לפגוע באספקת המים לצריכה ביתית ולשתייה". רשויות מקומיות ותאגידי מים ברחבי הארץ הונחו לעצור לחלוטין את ההשקיה הציבורית עד להתייצבות המערכת.

עם זאת, רשות המים הקפידה להבהיר נקודה מרכזית: לא ניתנה שום הנחיה לצמצם צריכה ביתית, ואספקת המים לבתי התושבים נמשכה כסדרה לאורך כל האירוע. ההגבלות התמקדו בשימושים ציבוריים וחקלאיים, מתוך מטרה לווסת את הביקוש עד לחזרה המלאה של כלל המתקנים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן ניסה להרגיע את הרוחות בתום הערכת המצב. "משק המים של ישראל הוא איתן, ועל אף נזקי מזג האוויר שהביאו לשיבושים בפעילות מתקני ההתפלה, פעלנו להבטיח את אספקת המים כסדרה", אמר. בהודעתו ניסה להעביר מסר של שליטה, אך העובדה שנדרשה הערכת מצב דחופה בהובלת שר וניהול משבר בן יומיים מלמדת על חומרת האירוע בפועל, הרבה מעבר להצהרות ההרגעה הראשוניות.

ברשות המים מדגישים כי הגורמים המקצועיים ממשיכים לעקוב מקרוב אחר איכות מי הים ופועלים להחזיר את כלל מתקני ההתפלה לפעילות מלאה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת. בשעות הקרובות עדיין צפויים שיבושים נקודתיים ולחצי מים נמוכים באזורים מסוימים, גם לאחר שהמתקנים עצמם ישובו לפעול במלואם, עד שהמאגרים יתמלאו מחדש והמערכת כולה תתייצב.