ישראל תעבור לשעון החורף בעוד כחודש וחצי בלבד. בלילה שבין 24 ל-25 באוקטובר 2026, ליל שבת-ראשון, יזוזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה. בשעה 02:00 בדיוק תחזור השעה ל-01:00, וכל מי שיהיה ער באותו רגע יזכה, לרגע אחד בלבד, לחיות את אותה השעה פעמיים.
המעבר לשעון החורף אינו החלטה שרירותית של שנה מסוימת. לפי חוק קביעת הזמן משנת 2013, המועד קבוע מראש ומתבצע מדי שנה באותו עיקרון: ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. כך שגם בעוד עשור, מי שירצה לדעת מתי משנים את השעון, יוכל לחשב זאת בעצמו.
השינוי הזה נשמע טכני, אבל הוא ישפיע על השגרה של כל אזרח במדינה. שעון החורף אמנם מעניק שעת שינה נוספת בלילה שבו הוא נכנס לתוקף, אך המחיר משתלם בהמשך: שעות האור מתקצרות בצורה משמעותית. השמש תזרח מוקדם יותר בבוקר, אבל גם תשקע הרבה יותר מוקדם, כך שהערבים יהפכו חשוכים כבר בשעות מוקדמות.
מי שחושב שהעניין נגמר בעוד חצי שנה, טועה. שעון החורף לא זמני, והוא יישאר איתנו תקופה ארוכה יחסית. רק בלילה שבין 26 ל-27 במרץ 2027 יחזרו המחוגים להיות מוזזים קדימה, במעבר החוזר לשעון הקיץ. עד אז, כל ישראל תחיה לפי השעון ה"חורפי".
מה קורה בפועל למכשירים שלנו? רוב הטלפונים החכמים והמחשבים מתעדכנים אוטומטית, בלי שהמשתמש צריך להזיז אצבע. עם זאת, מומלץ מאוד לבדוק שההגדרה של עדכון שעה אוטומטי אכן פעילה, כדי להימנע ממצב מביך של הגעה לפגישה בשעה הלא נכונה.
למי שהשעה לא התעדכנה מעצמה, יש פתרון ידני. במכשירי אנדרואיד יש להיכנס ל"הגדרות", לבחור ב"תאריך ושעה", לבטל את האפשרות האוטומטית ולעדכן ידנית את אזור הזמן והשעה. באייפון התהליך דומה: "הגדרות" ואז "כללי", "תאריך ושעה", כיבוי האפשרות האוטומטית ועדכון ידני. חשוב במיוחד לבדוק גם את היומן הדיגיטלי, כדי לוודא שכל הפגישות וההתראות הקרובות סונכרנו נכון לשעה החדשה.
יש גם צד פחות נעים בסיפור. שינוי השעון, לכל כיוון שהוא, משבש באופן זמני את השעון הביולוגי של הגוף. התוצאה: עייפות בשעות הבוקר ושיבושי שינה בלילות הראשונים אחרי המעבר. אצל רוב האנשים הגוף מתרגל תוך ימים ספורים, אבל אנשים רגישים יותר עלולים לחוות מה שמכונה "יעפת חברתית", ואפילו תסמינים גופניים ממשיים.
חשוב לציין שההשפעה הקשה יותר מורגשת דווקא במעבר ההפוך, לשעון קיץ, שבו מאבדים שעת שינה שלמה. במעבר הנוכחי לשעון החורף, לעומת זאת, למעשה מרוויחים שעת שינה, כך שהעייפות הצפויה קשורה יותר לשינוי בשגרת הבוקר מאשר לחוסר שינה בפועל.
מעבר לתחושה האישית, לשינוי השעון יש גם היגיון כלכלי לאומי. התאמת שעות הפעילות של הציבור לשעות האור והחושך משפיעה ישירות על המשק ומאפשרת חיסכון משמעותי בצריכת חשמל, שמוערך במאות מיליוני שקלים בשנה.
עד למועד המעבר בפועל, כדאי כבר עכשיו לסמן ביומן את התאריך, כדי לא להיתפס לא מוכנים בבוקר שאחרי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה