בכיר לשעבר ברשות המסים הואשם בהלבנת הון והעלמת מאות מיליונים

פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) כתב אישום חמור נגד עורך הדין ורואה החשבון שמעון כהן, שכיהן בעבר כבכיר ברשות המסים, בגין עבירות מס, זיוף והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

כהן שימש במשך שנים ארוכות בתפקידים בכירים ברשות המסים, ובהם מנהל החטיבות המקצועיות, ממלא מקום סמנכ"ל מקצועי וחבר בהנהלת רשות המסים. קודם לכן כיהן כסגן פקיד שומה בחיפה ובתל אביב. לאחר פרישתו מהרשות פתח משרד עורכי דין פרטי שהתמחה במיסוי בינלאומי ובמיסוי נאמנויות.

יחד עם כהן הוגש כתב האישום גם נגד עורכת הדין אורלי טל, שאף היא עבדה בעבר ברשות המסים ולאחר מכן במשרדו של כהן, וכן נגד לקוחותיו צבי שפץ, חיים סלטר, והקבלן דודי אפל, שנמצא כיום בהליכי פשיטת רגל. לצדם הוגש האישום גם נגד שלוש חברות שבבעלות כהן.

לפי כתב האישום, כהן הקים ותפעל מנגנוני נאמנות כוזבים כדי לסייע ללקוחותיו להעלים הכנסות והון שנצברו בחו"ל, ובכך אפשר להם להתחמק מתשלום מיסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. בפרשה אחת נטען כי כהן וטל, יחד עם הלקוח צבי שפץ, הציגו לרשות המסים מצג כוזב שלפיו נכסים והכנסות של שפץ בחו"ל הוחזקו באמצעות נאמנות שהוקמה עוד בשנת 2005. בפועל, לטענת הפרקליטות, הנאמנות "נבדתה" רק בשנת 2016, ואף זויף שטר נאמנות שהוצג כאילו נחתם עשור קודם לכן. חיים סלטר, המתגורר ברומניה, הוצג כיוצר הנאמנות וקיבל 15 אלף דולר מידי שפץ תמורת חתימתו על השטר המזויף.

בפרשה נוספת נטען כי כהן בדה נאמנות אחרת שהוצגה כאילו הוקמה כבר בשנת 1990, כדי לאפשר ללקוח נוסף ליהנות משיעורי מס נמוכים באופן לא חוקי. גם כאן, לפי כתב האישום, הוצג לרשויות שווי נכסים מנופח, כשבפועל השווי האמיתי היה נמוך משמעותית. עבור השירות הזה קיבל כהן, כך נטען, שכר טרחה של 300 אלף דולר במזומן, מבלי לדווח עליו לרשויות המס.

פרשה שלישית מקשרת בין כהן לדודי אפל, ועוסקת בעסקת תיווך ענקית משנת 2018 למכירת אחזקות בחברה זרה תמורת כ-563.5 מיליון אירו. לפי כתב האישום, כהן קיבל כ-8.45 מיליון אירו כעמלת תיווך, שהועברו לחשבון בנק בשווייץ על שם חברה זרה בשליטתו, מבלי לדווח על ההכנסה. אפל, שהיה באותה עת תחת צו כינוס נכסים, ביקש חלק מהעמלה, וכהן ואפל ערכו, לפי הנטען, הסכמי הלוואה כוזבים ששימשו כסות להעברת מיליוני שקלים לאפל דרך בני משפחתו, בלי לדווח על כך לכונס הנכסים או לרשויות המס. לפי ביזפורטל, בשנים 2018 עד 2021 העלים אפל הכנסות בסך 3.7 מיליון שקל בסיוע כהן, כאשר היה מצוי בהליכי פשיטת רגל.

הפרקליטות מייחסת לכהן גם ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-50 מיליון שקל, באמצעות חברות וחשבונות בנק בחו"ל, הסכמי הלוואה פיקטיביים ופקודות יומן כוזבות, לצד השקעות בנכסים ובפרויקטים מחוץ לישראל. בכלכליסט צוין כי היקף העלמת ההכנסות וההלבנה בפרשה עומד על כ-29 מיליון שקל.

במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט המחוזי בתל אביב להקפיא נכסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בין הנכסים המבוקשים להקפאה נמנים 29 דירות ברחוב דגניה בטבריה, הרשומות על שם חברת ש.ב.ע נכסים ויזום שבשליטת כהן, בשווי מוערך של כ-29 מיליון שקל, וכן דירה נוספת ברמת גן בשווי מוערך של מיליון שקל. בנוסף מבקשת הפרקליטות להקפיא נכסים הרשומים באופן אישי על שם כהן, ובהם שני בתים בתל אביב בשווי כולל מוערך של 20 מיליון שקל, נכס בטבריה בשווי כ-1.8 מיליון שקל, וכן רכב מסוג ב.מ.וו בשווי כ-200 אלף שקל ורכב אאודי בשווי כ-100 אלף שקל.

לכהן מיוחסות בין היתר עבירות מס וסיוע לאחרים להתחמק ממס, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע להסתרת נכסי חייב, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לטל מיוחסות עבירות מס וזיוף בנסיבות מחמירות וניסיון לשידול לזיוף מסמך ולמתן שבועת שקר. לשפץ מיוחסות עבירות דומות, לסלטר מיוחסות עבירות מס וזיוף מסמך, ולאפל מיוחסות עבירות של השמטת הכנסה מדוח, הסתרת נכסי חייב ומרמה, ערמה ותחבולה. לצד חמשת הנאשמים הוגש כתב האישום גם נגד שלוש חברות שבבעלות כהן, בהן חברת עורכי הדין שלו וחברה נוספת הרשומה בחו"ל, בגין עבירות מס ומרמה.

החקירה בפרשה נוהלה על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב וחיפה, יחד עם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בעריכת כתב האישום היו מעורבים עורכי הדין נעם עוזיאל, טליה נעים ויותם גולדשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. עד למועד פרסום הידיעה לא התקבלה תגובה מטעם כהן או באי כוחו, וההליכים המשפטיים בתיק צפויים להימשך בחודשים הקרובים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.