גורם מדיני בכיר: המגעים להסכם ביטחוני עם סוריה נכשלו

המגעים המדיניים בין ישראל לסוריה הגיעו למבוי סתום. גורם מדיני בכיר אישר היום (רביעי) בפומבי כי הניסיון להגיע להסכם ביטחוני בין ירושלים לממשל בדמשק נכשל, לאחר חודשים של שיחות מאחורי הקלעים. "ניסינו להגיע להסכם ביטחוני. זה לא צלח בסופו של דבר", הודה הגורם.

לפי הגורם, אחד הגורמים המרכזיים שהביאו לקריסת המגעים היה הקלת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על סוריה. "המוטיבציה הסורית להתקדם להסכם כזה ירדה כשהורדו מסוריה סנקציות מסוימות", ציין. במילים אחרות, ברגע שדמשק קיבלה הקלות מבלי לשלם מחיר ביטחוני לישראל, הדחף לחתום על הסכם התפוגג.

הנקודה השנייה שהכשילה את המגעים היא אזור החיץ, שבו ישראל סירבה בתוקף לוותר. "אנחנו לא חשבנו שבמסגרת הסדר ביטחוני או הסכם ביטחוני אנחנו צריכים לסגת מאזור החיץ, שהוא נכס ביטחוני", אמר הגורם, ובכך למעשה שם קץ לכל אפשרות שהמגעים יבשילו לכדי הסכם בטווח הנראה לעין.

עם זאת, למרות הקריסה של המסלול המדיני הרשמי, הגורם הבהיר כי הקשר בין המדינות לא נותק כליל. "יש למדינת ישראל ערוצי תקשורת עם המשטר הסורי", מסר, והוסיף כי השיח נמשך במספר מישורים, בהם הסדרי הביטחון בדרום סוריה. "אני לא יכול להיכנס לכל התכנים, אבל יש מישורים שבהם מתקיים שיח. אנחנו משתדלים לשמור בשיח הזה על האינטרסים של מדינת ישראל, האינטרסים הביטחוניים", אמר.

מעבר לזירה הסורית, הגורם התייחס גם לנושא אלימות המתנחלים ביהודה ושומרון, שהעיב על ישראל בזירה הבינלאומית בחודשים האחרונים. לדבריו, חודש מרץ היה "חודש שיא" של אירועי אלימות, אך מאז ועד יולי נרשמה ירידה במספר התקריות ובחומרתן, לצד עלייה במקביל במספר המעצרים ובפעולות האכיפה. "התופעה עדיין קיימת. צריך להתמודד איתה", אמר, והדגיש: "אנחנו בהחלט רואים את הנזק שנגרם כתוצאה מכך".

הגורם הסביר כי בשל הביקורת הבינלאומית הגוברת, משרד החוץ הישראלי פועל להציג באופן ברור יותר את פעולות האכיפה בפועל, ולא רק להסתפק בהצהרות. "ביקשתנו להראות, לא רק להגיד, את פעולות האכיפה", אמר, ולכן פורסמו לאחרונה תיעודים של מעצרים והליכים משפטיים נגד ישראלים שהיו מעורבים באלימות. הוא הבהיר כי יש להבחין בין סוגיית האלימות עצמה לבין המחלוקת העקרונית עם מדינות אירופה סביב ההתיישבות, מחלוקת שבה ישראל ממשיכה לדחות את העמדה האירופית. הגורם ציין גם ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם מאמר נגד תופעת האלימות ופנה בעניין לציבור הרלוונטי.

בזירת רצועת עזה אמר הגורם כי הסוגיה המרכזית מבחינת ישראל, פירוק חמאס מנשקו, נותרה תקועה. "לצערנו, אין התקדמות בסוגיית פירוק הנשק", אמר, אך הבהיר שישראל אינה מעוניינת בקריסת המסלול המדיני עם האמריקנים ומועצת השלום. עם זאת, היא עומדת על מימוש מלא של התוכנית המקורית: "הטענה הבסיסית שלנו הייתה שתוכנית 15 הנקודות לא תואמת את תוכנית 20 הנקודות. אין לנו עניין בקריסת התוכנית. יש לנו עניין בקיום התוכנית, אבל מבחינתנו קיום התוכנית הוא קיום כל התנאים שלה". לדבריו, שתי קבוצות עבודה פועלות כרגע בין ישראל למועצת השלום, אחת בנושא פירוק הנשק והשנייה בנושא ההומניטרי, וגם כוח הייצוב הבינלאומי טרם החל לפעול בשטח, בעוד מרוקו ואוגנדה מוזכרות כמדינות מעורבות.

בזירה הלבנונית ציין הגורם כי ישראל מתנגדת להקמת "יוניפיל חדש", בטענה שהכוח הבינלאומי הקיים לא מילא את תפקידו ואף הקשה על הפעילות הישראלית. במקום זאת, בירושלים בוחנים חלופות, בהן הכשרת יחידות ייעודיות בצבא לבנון בסיוע אמריקאי, שיוכלו להשתלט על שטחים באופן אפקטיבי, וגם אינם שוללים השתתפות איטלקית במנגנון אימות עתידי. סבב השיחות הבא בין ישראל, ארצות הברית ולבנון צפוי להתקיים בספטמבר.

לגבי טורקיה, הגורם הבהיר כי ישראל אינה מגדירה אותה "מדינת אויב", אך רואה בה יריבה לאור צעדים שנקטה בשנים האחרונות. הוא ציין כי ערוצי התקשורת העקיפים בין ירושלים לאנקרה, שבעבר עברו באמצעות אזרבייג'ן, נחלשו לאחרונה, ואף חילופי הדברים הישירים במסגרת מועצת השלום מוגדרים כ"לא אינטנסיביים". עם זאת, הוא לא הביע חשש מהסלמה צבאית בין המדינות בטווח הקרוב.

בירושלים ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בזירה הסורית, ולפי הדברים שנמסרו, ערוצי התקשורת עם דמשק צפויים להישאר פתוחים גם בהיעדר הסכם רשמי, בעיקר סביב הסדרי הביטחון בדרום סוריה.