נשיא האמירויות הזהיר את נתניהו מסינוואר ימים לפני הטבח

תחקיר נרחב שמתפרסם במוסף הארץ חושף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל בסוף ספטמבר 2023 התרעה אישית מנשיא איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זאיד, לפיה מנהיג חמאס יחיא סינוואר מתכנן "מהלך גדול" נגד ישראל. לפי הפרסום, השיחה בין השניים התקיימה כשבוע וחצי בלבד לפני מתקפת השבעה באוקטובר ונמשכה כארבעים וחמש דקות.

לפי התחקיר, בן זאיד הביע במהלך השיחה חשש כי המהלך שסינוואר מתכנן יביא לשפיכות דמים, יערער את היציבות באזור ואף יפגע בהסכמי אברהם. נשיא איחוד האמירויות המליץ לנתניהו להיערך לאיום, ובמקביל לפעול להרגעת המצב ברצועת עזה ובגדה המערבית. נתניהו, כך נטען, השיב כי להערכתו חמאס מתכוון לפעול דווקא בגדה המערבית וכי ישראל ערוכה לכל תרחיש.

הטענה המשמעותית ביותר בפרסום היא שהשיחה וההתרעה לא הועברו לאחר מכן לראש השב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל. לשכת ראש הממשלה דוחה את הדברים באופן גורף. בתגובה שנמסרה נאמר: "שקר מוחלט! ראש הממשלה נתניהו לא שוחח עם נשיא איחוד האמירויות בתקופה המדוברת ולא קיבל ממנו כל אזהרה". ראש השב"כ לשעבר רונן בר והרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי מסרו כי לא עודכנו בהתרעה כזו. מטעם בן זאיד לא נמסרה תגובה.

התחקיר, המבוסס על ספר חדש בשם "חטופים: 843 ימים של הפקרה" מאת שלומי אלדר ורות יובל, מתאר מסלול מורכב שדרכו הגיעה לכאורה ההתרעה לראשי המערכת בישראל. לפי הפרסום, במהלך 2023 התקיים ערוץ חשאי בין ישראל לחמאס שנועד לקדם הסדרה ארוכת טווח ברצועה, כולל הקלות כלכליות ועסקה להשבת אברה מנגיסטו והישאם א-סייד וגופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול.

בראשית ספטמבר 2023 הפסיק סינוואר את המגעים באופן פתאומי. בפגישה שקיים לאחר מכן עם מתווך פלשתיני, הוא הזהיר כי אם ישראל לא תתקדם, הוא מכין לה "הפתעה אדירה", ואף השתמש במילה הערבית "זילזל" שמשמעותה רעידת אדמה. הדברים הועברו ליועץ פלשתיני מקורב לבן זאיד. בפגישה נוספת באמצע ספטמבר דיבר סינוואר לטענתו על "הפתעה מארץ ההפתעות" ועל "מבצע אימתני".

גם השב"כ קיבל התרעה, לפי הפרסום, כבר ב-15 בספטמבר 2023. ראש השב"כ רונן בר ביקש בעקבותיה לשוחח מיד עם נתניהו ועדכן אותו באיום על "רעידת אדמה". ב-17 בספטמבר התקיימו דיונים בהשתתפות גורמי ביטחון, אך התחקיר טוען כי גורמי השב"כ לא ידעו באותו שלב מה בדיוק מתכנן סינוואר, ואף בחנו אפשרות שהאיום קשור לניסיון לחטוף את החוקרת אליזבט צורקוב, שהוחזקה אז בעיראק. בר הזהיר כי ישראל נמצאת "בווקטור של עימות" והמליץ לשקול פעולה התקפית או לפחות חיזוק משמעותי של ההיערכות ההגנתית. הדיונים הסתיימו ללא החלטה אופרטיבית משמעותית.

לפי התחקיר, לאחר שבן זאיד התרשם כי ישראל אינה מגיבה כראוי לאזהרה, הוא החליט לפנות בעצמו לנתניהו, וזו הייתה השיחה בת ארבעים וחמש הדקות שלשכת ראש הממשלה מכחישה בתוקף. במקביל, לפי הפרסום, הגיעה ללשכת ראש הממשלה גם התרעה משר המודיעין המצרי עבאס כאמל על "משהו חריג" ו"מבצע אימתני" מצד חמאס. ב-1 באוקטובר, שישה ימים בלבד לפני הטבח, התקיים דיון נוסף שבו המליץ בר לשקול חיסול בכירי חמאס, ובהם סינוואר עצמו. נתניהו ביקש להכין תוכניות, אך הורה באותו שלב להרגיע את השטח. לטענת מקורות המצוטטים בתחקיר, גם בדיון הזה לא הוזכרה השיחה הנטענת עם בן זאיד.

בכיר בשב"כ המצוטט בפרסום טוען כי אילו מערכת הביטחון הייתה יודעת על ההתרעות הנוספות שהגיעו לראש הממשלה, ייתכן שהייתה מעניקה משקל שונה לאיום מסינוואר ולפרישתו הפתאומית ממגעי ההסדרה. חלקו השני של התחקיר עוסק בימים הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר, ובטענה כי חמאס שידר נכונות לשחרר אזרחים ישראלים בשלב מוקדם מאוד, בעוד המערכת הישראלית הייתה ממוקדת כולה במלחמה. לפי הפרסום, בערב הטבח התקשר ראש ממשלת קטר מוחמד אל ת'אני לראש המוסד דדי ברנע ואמר כי חמאס מוכן לשחרר אזרחים, וכי קטר מוכנה לתווך. ברנע השיב, כך נטען, כי ישראל אינה מוכנה באותו שלב לנהל שיחות עם חמאס.

הפער בין גרסת התחקיר לבין הכחשת לשכת ראש הממשלה הוא מהותי. מדובר בשורת טענות הנשענת במידה רבה על עדויות מקורות שחלקם אינם מזוהים בשמם, בעוד לשכת ראש הממשלה מכחישה באופן מוחלט את אחת מטענות הליבה, עצם קיום השיחה בין נתניהו לבן זאיד. אם יימצא תיעוד רשמי, רישומי לשכה או עדויות נוספות של מי שנכחו בהעברת המסרים, יהיה בהם כדי לקבוע סופית אם אכן נמסרה לראש הממשלה התרעה ישירה על כוונות סינוואר ערב המתקפה, וכיצד היא טופלה בפועל.