# ראש ממשלת בריטניה חושף: "פחדנו להיחשב אנטי-ישראלים, לכן היססנו"

הודאה נדירה ומטלטלת מגיע הישר מדאונינג 10. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם פרסם הלילה פוסט ארוך ברשת X ובו חשף לראשונה מה עמד מאחורי שינוי המדיניות הדרמטי של ממשלתו כלפי ישראל. "במשך זמן רב מדי היססנו לפעול, מתוך פחד שיאשימו אותנו בכך שאנחנו אנטי-ישראליים", כתב ברנהאם במילים חדות שמעולם לא נשמעו מפי ראש ממשלה בריטי מכהן.

ברנהאם לא הסתפק בהודאה. הוא פירט את חבילת הסנקציות שעליה הכריזה ממשלתו נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ובהן איסור סחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות וסנקציות על אישים וחברות התומכים בפרויקט הבנייה השנוי במחלוקת E1, בין ירושלים למעלה אדומים. "ממשלת ישראל מאפשרת כעת למכרזים לבניית ההתנחלות הענקית E1 להתקדם. היא תחתוך דרך לב הגדה המערבית ותכבה את התקווה לממש את פתרון שתי המדינות", כתב.

לצד התקיפה החריפה, ברנהאם הקפיד להבחין בין ממשלת ישראל לעם הישראלי. "הצעדים שלנו אינם מכוונים נגד העם הישראלי, אלא נגד המדיניות הבלתי מתקבלת על הדעת של ממשלת ישראל הנוכחית", הדגיש. הוא אף התייחס לחשש מפגיעה ביהודי בריטניה: "להאשים יהודים בריטים במעשיה של ממשלת בנימין נתניהו זה דבר פסול, פשוטו כמשמעו. וזו אנטישמיות, פשוטו כמשמעו".

הצהרתו של ברנהאם הגיעה לאחר שקודם לכן, בפרלמנט הבריטי, שר החוץ אד מיליבנד הכריז רשמית על הסנקציות ותקף את הבנייה ביהודה ושומרון. "היום אנו מציינים את תחילתה של גישה חדשה, לחשוף עוולות ולפעול נגדן", אמר מיליבנד, שהחריף עוד יותר וטען כי ממשלת בריטניה מסכימה שיש "טיהור אתני" בגדה המערבית. במקביל הקפיד להדגיש: "אני גאה ביהדות שלי ובתמיכה הבלתי מעורערת שלי בישראל".

לא מדובר במהלך בריטי בודד. סך הכול 12 מדינות, בהן צרפת, קנדה, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, איסלנד, אירלנד, דנמרק ושוודיה, הצטרפו להצהרה משותפת נגד הרחבת ההתנחלויות והתחייבו ברמות שונות לקדם הגבלות סחר. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אף הזהיר כי "הגדה המערבית נמצאת על סף פיצוץ".

בירושלים לא חיכו בשתיקה. שר החוץ גדעון סער הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מקריית גת, הפסקת האימונים לכוחות הרשות הפלסטינית ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים. "מי שפועל נגד ישראל, ישראל תפגע בו", אמר סער. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תבע לגרש מיד את השגריר הבריטי, וטען כי "המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר". לצד זאת, גם מהאופוזיציה נשמעה ביקורת, כשלפיד הגדיר את המהלך "טעות חמורה", בעוד ח"כ גלעד קריב הטיל את האחריות דווקא על נתניהו, סמוטריץ', כ"ץ וסער.

אבל הפרט המטלטל באמת מתגלה דווקא בוושינגטון. בכירים אמריקנים ודיפלומטים מערביים מסרו כי ממשל טראמפ ידע מראש על הסנקציות הבריטיות ובחר במפורש שלא לבלום אותן. ראש ממשלת בריטניה שוחח עם הנשיא טראמפ ועדכן אותו על הכוונה עוד לפני ההכרזה הרשמית, וטראמפ, לפי שני מקורות המעורים בפרטים, לא הביע כל התנגדות ולא ביקש ממנו לחזור בו.

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו נשאל ישירות על הנושא ובחר שלא לגנות את הצעד הבריטי. "הנשיא לא הגיב על כך, וגם אני לא. הבריטים הודיעו לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. שמענו את הטיעונים שלהם", אמר. הוא הוסיף כי "אנחנו שותפים למטרה של יציבות בגדה המערבית. אנחנו לא רוצים לראות עלייה באלימות או במתיחות בגדה המערבית בתקופה רגישה באזור", אך הבהיר במקביל: "ברור שאנחנו לא הולכים לעשות את מה שבריטניה עשתה".

השתיקה האמריקנית לא הייתה אחידה בכל הממשל. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי תקף בחריפות את בריטניה בריאיון לתקשורת הבריטית והגדיר את המהלך כ"פעולה לא רציונלית" שמפלה את העם היהודי. לפי הדיווחים, גורם רשמי בבית הלבן מסר כי דבריו של האקבי לא תואמו מראש עם הדרג המדיני בוושינגטון ולא עם מחלקת המדינה, מה שמדגיש פער בין הקו העצמאי שהציג השגריר לבין המדיניות הזהירה שמוביל בפועל הממשל.

ההימנעות האמריקנית מגינוי פומבי, כשהיא מגיעה בעיצומה של מערכת בחירות בישראל ותוך תלונות ירושלים על "התערבות בוטה" מצד לונדון, מסמנת שינוי בקו הרשמי של וושינגטון כלפי מדיניות ההתנחלויות של ממשלת נתניהו. בירושלים ובבריטניה כאחד מבינים שהמשבר הדיפלומטי רחוק מסיום, כשההשלכות המלאות של הסנקציות, שיישומן צפוי להימשך בין שישה לתשעה חודשים, רק עתידות להתבהר בשבועות הקרובים.