עוצמה יהודית דורשת לפסול את רע"מ ועבאס מהבחירות

מפלגת עוצמה יהודית פותחת בקרב משפטי דרמטי נגד רע"מ. המפלגה הגישה בקשה רשמית לוועדת הבחירות המרכזית לפסול את מפלגת רע"מ ואת יו"ר המפלגה, ח"כ מנסור עבאס, מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. מדובר במהלך חריף שעלול לטלטל את המפה הפוליטית ערב מערכת הבחירות.

צילום: מנסור עבאס

הבקשה מבוססת על התבטאות של עבאס, שבה טען כי האופי היהודי של מדינת ישראל הוא בגדר "מציאות שנכפתה" על החברה הערבית. בעוצמה יהודית לא הותירו מקום לפרשנות: לטענתם מדובר בהצהרה שחושפת את פניו האמיתיות של יו"ר רע"מ, מי שמכהן כחבר כנסת ואף שיתף פעולה בעבר עם ממשלות ישראל.

במפלגה בראשות איתמר בן גביר לא הסתפקו בתקיפת עבאס בלבד. הם טוענים כי מפלגת רע"מ כולה מזוהה עם התנועה האסלאמית, וכי קיימים קשרים אידאולוגיים ישירים בינה לבין תנועת האחים המוסלמים, ארגון שנחשב בישראל ובמדינות רבות בעולם כגורם קיצוני ומסוכן.

הבקשה מסתמכת על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, סעיף שמאפשר לוועדת הבחירות למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות אם הם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדובר בכלי משפטי חריג שהופעל בעבר במקרים בודדים בלבד, וכל שימוש בו מלווה במחלוקת ציבורית עזה.

התזמון של הבקשה אינו מקרי. עוצמה יהודית מבקשת להכריע בסוגיה עוד לפני שהבחירות יוצאות לדרך, על רקע חשש עמוק בקרב גורמים בימין מפני תרחיש שבו מפלגות מהמרכז והשמאל יקימו לאחר הבחירות קואליציה שתישען על תמיכתה של רע"מ. תרחיש כזה כבר קרה בעבר, כאשר רע"מ ישבה בממשלת בנט-לפיד, מהלך שעורר סערה ציבורית וזעם בקרב חלקים נרחבים בציבור הימני.

בעוצמה יהודית לא מסתירים שהמהלך הוא גם צעד אסטרטגי לקראת יום שאחרי הבחירות. הפסילה, אם תאושר, תמנע מרע"מ ומעבאס להיות שחקן מפתח שיכול להטות את מאזן הכוחות הקואליציוני. מדובר בהמשך ישיר למאבק הפוליטי והאידאולוגי המתמשך בין הימין הלאומי לבין מפלגות ערביות, מאבק שמתחדד בכל מערכת בחירות מחדש.

מנגד, טרם התקבלה תגובה רשמית מטעם רע"מ או מנסור עבאס לבקשת הפסילה. בעבר, במקרים דומים שבהם הוגשו בקשות פסילה נגד מפלגות ומועמדים ערבים, טענו גורמים ברע"מ ובמפלגות ערביות נוספות כי מדובר בניסיון פוליטי לצמצם את הייצוג הדמוקרטי של הציבור הערבי, ולא בטענה משפטית לגיטימית.

הכדור עובר כעת לוועדת הבחירות המרכזית, שתצטרך להכריע האם הבקשה עומדת בקריטריונים המשפטיים הנדרשים לפי חוק יסוד: הכנסת. במקרים דומים שהגיעו לוועדה בעבר, ההחלטות הפכו לעיתים קרובות עד לבית המשפט העליון, שבחן את שאלת האיזון בין חופש הביטוי הפוליטי לבין ההגנה על עקרונות היסוד של המדינה.

בשלב זה לא ידוע מתי צפויה הוועדה לדון בבקשה, אך ברור שהמהלך יהפוך לאחד הנושאים הבוערים בשיח הפוליטי בשבועות הקרובים, ככל שההיערכות לבחירות תלך ותתעצם.